מלכות אלוהים היא ממשלה ממשית שייסד יהוה אלוהים.‏ ”‏מלכות אלוהים”‏ מכונה במקרא גם ”‏מלכות שמיים”‏ מכיוון שמקום מושבה בשמיים (‏מרקוס א׳:‏14,‏ 15;‏ מתי ד׳:‏17‏)‏.‏ ישנם מאפיינים משותפים רבים בינה לבין ממשלות האדם,‏ אך יחד עם זאת היא נעלה מהן מכל הבחינות.‏

•   שליטים.‏ אלוהים מינה את ישוע המשיח לשמש כמלך במלכותו ונתן לו סמכות רבה העולה בהרבה על סמכותו של כל שליט בשר ודם (‏מתי כ״ח:‏18‏)‏.‏ ישוע משתמש בסמכות זו רק לטובה,‏ שהרי הוא כבר הוכיח שהוא מנהיג ישר ורחום (‏מתי ד׳:‏23;‏ מרקוס א׳:‏40,‏ 41;‏ ו׳:‏31–34;‏ לוקס ז׳:‏11–17‏)‏.‏ בהדרכת אלוהים בחר ישוע אנשים מכל העמים על מנת שיהיו לצדו בשמיים ו”‏ימלכו על הארץ”‏ ביחד אתו (‏ההתגלות ה׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

•   משך השלטון.‏ בניגוד לממשלות אנוש שקמות ונופלות,‏ מלכות אלוהים ”‏לא תחרב לעולם”‏ (‏דניאל ב׳:‏44‏)‏.‏

•   נתינים.‏ כל המקיימים את דרישותיו של אלוהים יכולים להיות נתינים של המלכות,‏ ואין זה משנה מהו מוצאם או מקום לידתם (‏מעשי השליחים י׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏

•   חוקים.‏ החוקים,‏ או המצוות,‏ של מלכות אלוהים אינם מסתכמים באיסורים על התנהגות פסולה.‏ הם עוזרים לנתיני המלכות לפתח ערכי מוסר גבוהים.‏ לדוגמה,‏ במקרא נאמר:‏ ”‏’‏ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך’‏.‏ זוהי המצווה הגדולה ביותר והראשונה.‏ השנייה דומה לה:‏ ’‏ואהבת לרעך כמוך’‏”‏ (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ אהבה לאלוהים ולרע מניעה את נתיני המלכות לפעול לטובתו המרבית של הזולת.‏

•   חינוך.‏ מלכות אלוהים לא רק מציבה סטנדרטים גבוהים לנתיניה,‏ אלא גם מלמדת אותם כיצד לעמוד בסטנדרטים הללו (‏ישעיהו מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏

•   מטרה.‏ מטרת המלכות היא לא להעשיר את מי שעומדים בראשה על חשבון הנתינים,‏ אלא להגשים את רצון אלוהים ולממש את הבטחתו שאוהביו יחיו לנצח בגן עדן עלי אדמות (‏ישעיהו ל״ה:‏1,‏ 5,‏ 6;‏ מתי ו׳:‏10;‏ ההתגלות כ״א:‏1–4‏)‏.‏