מיהו יהוה?
תשובת המקרא
יהוה הוא אלוהי המקרא — האל האמיתי ובורא הכול (ההתגלות ד׳:11). הנביאים אברהם ומשה עבדו אותו, וכן גם ישוע (בראשית כ״ד:27; שמות ט״ו:1, 2; יוחנן כ׳:17). הוא אינו אל של עם אחד בלבד, אלא אלוהי ”כל הארץ” (תהלים מ״ז:2).
יהוה הוא שמו הייחודי של אלוהים, ככתוב במקרא (שמות ג׳:15; תהלים פ״ג:18). השם יהוה נגזר מפועל שמשמעו ”להיות”, וישנם חוקרים הסבורים כי משמעותו היא ”גורם להיות”. הגדרה זו הולמת את מעמדו של יהוה כבורא וכאל המגשים את מטרתו (ישעיהו נ״ה:10, 11). המקרא גם עוזר לנו להכיר את אישיותו של יהוה ובמיוחד את תכונתו השלטת, אהבה (שמות ל״ד:5–7; לוקס ו׳:35; יוחנן א׳. ד׳:8).
איננו יודעים את האופן המדויק שבו נהגה שם אלוהים בעברית העתיקה. עם זאת, ההגייה ”יְהֹוָה” היא צורת ההגייה המקובלת ביותר של שם אלוהים בעברית כיום.
מדוע האופן שבו נהגה שם אלוהים בעברית העתיקה אינו ידוע כיום?
העברית העתיקה נכתבה בכתב עיצורי, ללא סימני תנועות או ניקוד. הקורא פשוט ידע להוסיף את התנועות המתאימות. אבל אחרי שנשלמה כתיבת התנ״ך היו יהודים שאימצו את האמונה התפלה שאסור לבטא את שמו הפרטי של אלוהים. כאשר קראו בקול פסוק המכיל את שם אלוהים, הם החליפו אותו בתארים כגון ”אדוני” או ”אלוהים”. אמונה תפלה זו השתרשה במאות השנים שחלפו מאז, וכתוצאה מכך אבדה צורת ההגייה העתיקה. a
יש הסבורים שהגיית השם היא ”יַהוֶה” (Yahweh) ויש שמעלים אפשרויות אחרות. באחת ממגילות ים המלח המכילה קטע מספר ויקרא ביוונית תועתק השם המפורש לצורה יַאוֹ (Iao). מלבד צורה זו, הציעו כותבים יוונים קדומים את ההגיות יַאֶה (Iae) יַאבֶּה (Iabe) וכן יַאוּוֶה (Iaoue). אך לא ניתן להוכיח שאחת מצורות ההגייה הללו היא ההגייה שהייתה נהוגה בעברית העתיקה. b
תפיסות מוטעות לגבי שם אלוהים במקרא
תפיסה מוטעית: תרגומי מקרא שמשתמשים בשם ”יהוה” הוסיפו שם זה על דעת עצמם.
עובדה: שם אלוהים, השם המפורש, מופיע בעברית במקרא כ־000,7 פעם. c רוב התרגומים מסירים באופן שרירותי את שם אלוהים ומחליפים אותו בתארים כמו ”אדוני”.
תפיסה מוטעית: האל הכול יכול אינו זקוק לשם ייחודי.
עובדה: אלוהים עצמו האציל מרוחו על כותבי המקרא להעלות את שמו על הכתב אלפי פעמים, והוא אומר למי שמשרתים אותו להשתמש בשמו (ישעיהו מ״ב:8; יואל ב׳:32; מלאכי ג׳:16; רומים י׳:13). למעשה, אלוהים גינה את נביאי השקר שניסו לגרום לאנשים לשכוח את שמו (ירמיהו כ״ג:27).
תפיסה מוטעית: בהתאם למסורת היהודית, יש להסיר את שם אלוהים מהמקרא.
עובדה: זה אומנם נכון שהיו סופרים יהודים שסירבו לבטא את שם אלוהים. אך הם לא הסירו אותו מעותקי התנ״ך. כך או כך, אלוהים אינו רוצה שנקיים מסורות אנוש שאינן תואמות את מצוותיו (מתי ט״ו:1–3).
תפיסה מוטעית: אין להזכיר את שם אלוהים במקרא כי איננו יודעים איך בדיוק הוגים אותו בעברית.
עובדה: טיעון זה יוצא מנקודת הנחה שאלוהים מצפה מאנשים הדוברים שפות שונות לבטא את שמו בצורה זהה. אך מן המקרא עולה שעובדי אלוהים בימי קדם שדיברו שפות שונות הגו שמות פרטיים בצורה שונה.
חשוב למשל על שמו של יהושע, משופטי ישראל. משיחיים מן המאה הראשונה שדיברו עברית ביטאו את שמו כנהוג בעברית, ואילו דוברי היוונית ביטאו את שמו יֵסוּס (Iesous). במקרא מופיע התרגום היווני של שמו העברי של יהושע, והדבר מראה שהמשיחיים נהגו בהתאם לשכל הישר והגו שמות פרטיים בהתאם למקובל בשפתם (מעשי השליחים ז׳:45; עברים ד׳:8).
את אותו העיקרון אפשר להחיל על תרגום שם אלוהים. במקום להתמקד בצורת ההגייה המדויקת שיש לבחור, הרבה יותר חשוב להעניק לשם אלוהים את מקומו הראוי בתוך המקרא.
a באנציקלופדיה הקתולית החדשה (883-884 New Catholic Encyclopedia, Second Edition, Volume 14, pages), נאמר: ”זמן מה לאחר הגלות, השם יהוה החל להיתפס כשם הראוי לחרדת קודש עילאית, והתפתח המנהג להחליפו במילים ’אדוני’ או ’אלוהים’”.
b למידע נוסף ראה יחידה 1, ”שם אלוהים בכתבי־הקודש העבריים”, מתוך מדריך ללימוד דבר־אלוהים.
c ראה 523-524 Theological Lexicon of the Old Testament, Volume 2, pages.
אולי יעניין אותך גם
עיקרי אמונה בסיסיים
האם לאלוהים יש שם?
לאלוהים יש תארים רבים, כגון הכול יכול, בורא ואדון. אך שמו הפרטי של אלוהים מופיע כ־7,000 פעם במקרא.
תשובות לשאלות מקראיות
כמה שמות יש לאלוהים?
יש שחושבים ששמו של אלוהים הוא אדני, אלוקים או השם. האם זה משנה כיצד אנו קוראים לאלוהים?
