עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

חסידה

לקחים מעופות השמיים

לקחים מעופות השמיים

‏”שאל נא.‏.‏.‏ [את] עוף השמיים ויַגֶד לך;‏ מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת?‏” (‏איוב י״ב:‏7,‏ 9‏)‏.‏

לפני למעלה מ־000,‏3 שנה ציין איוב שעופות השמיים יכולים ללמד אותנו רבות על יצירות כפיו של אלוהים.‏ כמו כן,‏ בשל מאפייניהם ההתנהגותיים הם משמשים כמושא אידיאלי לדימויים ומטפורות.‏ במקרא יש שפע אזכורים לציפורי השמיים,‏ ורבים מהם יכולים ללמדנו לקחים חשובים הנוגעים לחיינו האישיים ולקשר שלנו עם אלוהים.‏ הבה נתבונן במספר דוגמאות.‏

המקום שבו מקננות הסנוניות

סנונית

תושבי ירושלים הכירו היטב את הסנונית (‏”דרור” בלשון המקרא)‏,‏ הנוהגת לקנן תחת כרכובי בניינים.‏ מספר סנוניות בנו קנים במקדש שלמה.‏ הסנוניות שקיננו מדי שנה במתחם המקדש ודאי הרגישו שזהו מקום בטוח לגדל בו את גוזליהן באין מפריע.‏

מחבר מזמור פ״ד — אחד מבני קורח שמדי חצי שנה שירת שבוע במקדש — הבחין בקִני הסנוניות במתחם המקדש.‏ הוא השתוקק להיות כמו הסנונית,‏ שהיה לה משכן קבע בבית יהוה,‏ ואמר:‏ ”מה ידידוֹת [כמה אהובים ונעימים] משכנותיך,‏ יהוה צבאות!‏ נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות יהוה.‏.‏.‏ גם ציפור מצאה בית ודרור [סנונית] קן לה,‏ אשר שתה [שמה] אפרוחיה את [ליד] מזבחותיך,‏ יהוה צבאות,‏ מלכי ואלוהיי!‏” (‏תהלים פ״ד:‏2–4‏)‏ האם גם אתה וילדיך משתוקקים להימצא דרך קבע בין משרתי אלוהים ומוקירים זכות זו?‏ (‏תהלים כ״ו:‏8,‏ 12‏)‏.‏

החסידה יודעת את מועדיה

‏”חסידה בשמיים ידעה מועדיה”,‏ כתב ירמיהו הנביא.‏ אין ספק שהוא היה עד לנדידת החסידות אשר חלפו דרך הארץ המובטחת.‏ נצפו למעלה מ־000,‏300 חסידות לבנות במסע נדידה מאפריקה לצפון אירופה דרך בקעת הירדן בעונת האביב.‏ השעון הביולוגי מורה להן לשוב לאתרי הרבייה שלהן לתקופת הקיץ.‏ בדומה לציפורים נודדות אחרות,‏ גם החסידות מקפידות על ”עת בואנה [שיבתן]” (‏ירמיהו ח׳:‏7‏)‏.‏

‏”החלק המפליא ביותר בנדידה הוא העובדה שהיא מתרחשת באופן אינסטינקטיבי”,‏ מציין אטלס קולינס לנדידת ציפורים ‏(‏Collins Atlas of Bird Migration)‏. יהוה אלוהים חנן את הציפורים הנודדות בחוכמה אינסטינקטיבית המאפשרת להן לדעת באיזו עונה עליהן לנדוד;‏ לעומת זאת,‏ את האדם הוא חנן ביכולת להבין את משמעות הזמנים והעתים (‏לוקס י״ב:‏54–56‏)‏.‏ בשונה מהחסידה שניחנה בחוכמה אינסטינקטיבית,‏ אנו זקוקים לידע על אלוהים כדי להבין את משמעות המאורעות המתרחשים בתקופתנו.‏ בני ישראל בימי ירמיהו לא הבינו את משמעות המתרחש סביבם.‏ אלוהים הסביר את שורש הבעיה:‏ ”בדבר יהוה מאסו,‏ וחוכמת מה להם?‏” (‏ירמיהו ח׳:‏9‏)‏.‏

כיום קיימות ראיות למכביר המוכיחות שאנו חיים בתקופה שהמקרא מכנה ”אחרית הימים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏)‏.‏ האם תפיק לקח מהחסידה ותבחין במשמעות הזמנים?‏

העיט מביט למרחוק

עיט

העיט (‏בלשון המקרא ”נשר”)‏ מוזכר פעמים רבות בכתבי־הקודש,‏ והוא נפוץ בארץ ישראל.‏ הוא מקנן במרומי צוקים ומשם תר אחר מזון.‏ כמו כן,‏ ”למרחוק עיניו יביטו” (‏איוב ל״ט:‏27–29‏)‏.‏ לדברי כמה מקורות,‏ ראייתו כה חדה שהוא מסוגל להבחין בארנבת ממרחק של קילומטר.‏

כפי שהעיט מסוגל ’‏להביט למרחוק’‏,‏ כך יהוה מסוגל להרחיק ראות לנבכי העתיד.‏ משום כך יהוה אלוהים הכריז שהוא ”מגיד מראשית אחרית,‏ ומקדם אשר לא נעשו” (‏ישעיהו מ״ו:‏10‏)‏.‏ אם נישמע להדרכת יהוה,‏ נוכל להפיק תועלת מחוכמתו העילאית ומיכולתו לראות את הנולד (‏ישעיהו מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏

המקרא גם משווה את הבוטחים באלוהים לעיטים:‏ ”קוֹוֵי יהוה יחליפו כוח,‏ יעלו אבר כנשרים [כעיטים]” (‏ישעיהו מ׳:‏31‏)‏.‏ העיט דואה באמצעות תרמיקות,‏ עמודי אוויר המתרומם כלפי מעלה.‏ כאשר מוצא העיט תרמיקה,‏ הוא פורש את כנפיו וחג בתוכה מעלה מעלה.‏ העיט אינו מסתמך על כוחותיו שלו כדי להגביה עוף ולדאות למרחקים.‏ כך הם הבוטחים ביהוה.‏ הם יכולים לשאת עיניהם אליו,‏ והוא מבטיח להעניק להם את ”הכוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל” (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏

‏”כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה”‏

תרנגולת ואפרוחים

זמן קצר לפני מותו עצר ישוע להתבונן בירושלים.‏ הוא אמר באנחה:‏ ”ירושלים,‏ ירושלים,‏ ההורגת את הנביאים וסוקלת את הנשלחים אליה.‏ כמה פעמים רציתי לקבץ את ילדייך,‏ כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה תחת כנפיה!‏ אבל לא רציתם” (‏מתי כ״ג:‏37‏)‏.‏

אחד האינסטינקטים החזקים ביותר של הציפורים הוא הדחף לגונן על גוזליהן.‏ עופות המקננים על פני הקרקע,‏ כדוגמת תרנגולת הבית,‏ חייבים תמיד להיות ערים לסכנות.‏ אם התרנגולת מבחינה בנץ חג בשמיים,‏ היא משמיעה קריאת אזהרה רמה,‏ ובתגובה ממהרים האפרוחים לחסות תחת כנפיה.‏ בצל כנפיה יכולים האפרוחים גם למצוא הגנה מהשמש היוקדת ומגשמי זלעפות.‏ בדומה לכך,‏ ישוע רצה להעניק לתושבי ירושלים מחסה רוחני.‏ כיום ישוע מזמין אותנו לבוא אליו כדי למצוא מרגוע והקלה מהמעמסות והדאגות של חיי היומיום (‏מתי י״א:‏28,‏ 29‏)‏.‏

אין ספק שיש לנו הרבה מה ללמוד מבעלי הכנף.‏ כשתתבונן בהתנהגותם נסה להיזכר בדימויים המקראיים הלקוחים מעולם הציפורים.‏ הסנונית יכולה לעזור לך להעריך את המקום שבו עובדים את יהוה.‏ שא עיניך אל אלוהים היכול להעניק לך תקווה ולעזור לך לדאות כעיט.‏ היענה להזמנתו של ישוע לבוא אליו,‏ שהרי הוא מקור האמת הרוחנית היכולה להגן עליך כפי שתרנגולת מגנה על אפרוחיה.‏ החסידה יכולה להזכיר לך להיות ער למשמעות מאורעות העולם הייחודיים לתקופתנו.‏