מעשים מגונים בילדים — הפצעים הנסתרים

‏”‏אני פשוט שונאת את עצמי.‏ המחשבה שהייתי צריכה לעשות או לומר משהו כדי לשים קץ לכך,‏ אינה מרפה ממני.‏ אני מרגישה כל־כך מסואבת‏”‏.‏ — חנה.‏

‏”‏אני חשה זרוּת כלפי בני־אדם.‏ לעתים תכופות אני מרגישה חוסר־אונים וייאוש.‏ לפעמים אני רוצה למות”‏.‏ — גילה.‏

‏”‏הטרדה מינית בילדוּת מהווה.‏.‏.‏ פגיעה מוחצת,‏ מזיקה ומשפילה לשכלו,‏ נפשו וגופו של הילד.‏ .‏.‏.‏ היא פולשת לכל תחומי החיים”‏.‏ כך נאמר בספר The Right to Innocence ‏(‏הזכות להיות תמים)‏‏,‏ מאת בברלי אנג׳ל.‏

לא כל הילדים מגיבים להטרדה מינית באותה צורה.‏ * לילדים יש אופָיים,‏ כושר־התמודדות וכוחות נפשיים שונים.‏ הרבה תלוי,‏ כמו־כן,‏ בקשר שבין הילד לפוגע,‏ בחומרת המעשה,‏ בפרק־הזמן שהדבר נמשך,‏ בגיל הילד ובגורמים אחרים.‏ יתר על כן:‏ אם המעשה נחשף והילד זוכה לתמיכה אוהבת מצד המבוגרים,‏ ניתן תדירות להפחית את הנזק.‏ אך,‏ קרבנות רבים סובלים מצלקות נפשיות עמוקות.‏

מדוע זה הרסני

המקרא מבהיר מדוע נזק זה נגרם.‏ הכתוב בקהלת ז׳:‏7 מציין:‏ ”‏כי העושק יהולל חכם”‏,‏ כלומר,‏ יבלבל את דעתו של חכם.‏ אם הדבר נכון לגבי מבוגר,‏ שווה בנפשך כיצד ישפיע ’‏עושק’‏ מיני אכזרי על ילדה קטנה — במיוחד אם עושֶה המעשה הינו הורה שנותנים בו אמוּן.‏ אחרי הכל,‏ לשנותיה הראשונות של הילדה יש השפעה מכרעת על התפתחותה הנפשית והרוחנית.‏ בשנים רכות אלה מתחילה הילדה לפתח תפיסה מוסרית וערך־עצמי.‏ על־ידי התקשרותה להורים,‏ היא לומדת מה משמעותם של אהבה ואֵמון.‏ — תהלים כ״ב:‏10‏.‏

‏”‏לגבי ילדות שסבלו מהטרדה מינית”‏,‏ מסביר ד״ר י.‏ פטריק גנון,‏ ”‏תהליך זה של נתינת אמון יורד מהפסים”‏.‏ עושה המעשה מועל באמון הילדה;‏ הוא  גוזל ממנה כל תחושת ביטחון,‏ פרטיוּת,‏ או כבוד־עצמי,‏ ומשתמש בה כאובייקט לסיפוקו־העצמי.‏ * ילדות קטנות אינן מבינות את משמעות המעשים הלא־מוסריים הנכפים עליהן,‏ אך כמעט בכל העולם החוויה מביכה,‏ מפחידה,‏ משפילה.‏

הטרדה מינית בתקופת הילדוּת מכונה,‏ איפוא,‏ ”‏המעילה המוחלטת”‏.‏ הדבר מזכיר לנו את השאלה:‏ ”‏מי מכם האיש אשר בנו יבקש לחם והוא יתן לו אבן?‏”‏ (‏מתי ז׳:‏9‏)‏ אך,‏ עושה המעשה אינו מעניק לילד חום ואהבה,‏ אלא את ה”‏אבן”‏ האכזרית מכל — התעללות מינית.‏

מדוע אין הפצעים מגלידים

במשלי כ״ב:‏6 נאמר:‏ ”‏חנוֹך לנער על־פי דרכו [‏כלומר,‏ על־פי הדרך הראויה לו]‏,‏ גם כי יזקין לא יסור ממנה”‏.‏ בלי ספק,‏ השפעת ההורים יכולה להטביע את חותמה לכל אורך החיים.‏ אך,‏ מה אם מחנכים ילדה להאמין שאין לאל ידה למנוע הטרדה מינית?‏ מלמדים אותה להיכנע לסטיות תמורת ”‏אהבה”‏?‏ לראות עצמה מסואבת וחסרת־ערך?‏ האין בכך כדי להוביל להתנהגות הרסנית לאורך־ימים?‏ אין משמע הדבר,‏ שהטרדה מינית בילדוּת מצדיקה התנהגות שלילית כבוגרת,‏ אך יש בכך כדי להסביר פעולות או תחושות מסוימות של הקרבנות.‏

נפגעות רבות של הטרדה מינית סובלות מקשת רחבה של תופעות,‏ כולל דיכאון.‏ יש שמפעפעים בקרבם רגשות אשמה,‏ בושה וזעם תמידיים,‏ מעיקים.‏ נפגעות אחרות סובלות מאטימוּת רגשית,‏ מחוסר־יכולת להביע ואף לחוש רגשות.‏ חוסר הערכה־עצמית וחוסר־אונים מאפיינים רבות מן הנפגעות.‏ נירה,‏ שהוטרדה מינית על־ידי דודה,‏ זוכרת:‏ ”‏כל אימת שהטריד אותי הרגשתי חסרת־אונים,‏ צוננת,‏ קהת־חושים,‏ קשיחה ומבולבלת.‏ מדוע זה קרה לי?‏”‏ הפסיכולוגית סינתיה טאוור מציינת:‏ ”‏מחקרים הראו,‏ שנשים שהוטרדו מינית בילדותן הן תדירוֹת בעלות דימוי־עצמי של קרבן לכל אורך החיים”‏.‏ הן עשויות להינשא לגבר גס־רוח,‏ להקרין פגיעוּת,‏ או לחוש אי־יכולת להתגונן כשמאיימים עליהן.‏

בדרך־כלל,‏ שתים־עשרה השנים הראשונות מכינות ילדים לרגשות המתעוררים בתקופת ההתבגרות.‏ אך,‏ כאשר מעשי־זימה נכפים על ילדה קטנה,‏ הרגשות המתעוררים בקרבה עלולים למחוץ אותה.‏ מחקר אחד העלה,‏ שמאוחר יותר עלול הדבר לפגום ביכולתה ליהנות מיחסים אינטימיים בנישואין.‏ שולה,‏ שבילדותה נפלה קרבן למעשים מגונים,‏ מתוודה:‏ ”‏הצד המיני בנישואין הוא הקשה ביותר בחיי.‏ אני נתקפת חרדה כאילו אבי הוא זה הנוגע בי,‏ ואוחזת בי פאניקה”‏.‏ נפגעות אחרות עלולות להגיב בדרך הפוכה ולהתמכר לתשוקות לא־מוסריות.‏ ”‏ניהלתי חיים מופקרים ובסופו־של־דבר קיימתי יחסי־מין עם זרים גמורים”‏,‏ מתוודה גילה.‏

נפגעות של הטרדה מינית עלולות גם להתקשות לקשור יחסים בריאים.‏ יש נשים שפשוט אינן יכולות להסתדר עם גברים או עם אנשי־שררה.‏ יש המחבלות בקשרי ידידות או בנישואין בהתנהגן בגסות־רוח או בשתלטנות,‏ בעוד שאחרות נוטות להימנע כליל מיצירת קשרים הדוקים.‏

יש נפגעות המפנות את יצר ההרס כלפי עצמן.‏ ”‏שנאתי את גופי כיון שהגיב לגירויים ההם”‏,‏ מתוודה ריקה.‏ למרבה הצער,‏ בין התופעות המאפיינות את קרבנות ההתעללות המינית ניתן למנות ליקויי אכילה,‏ התמכרות לעבודה,‏ שתייה ושימוש בסמים משכרים — נסיונות נואשים להדחיק את הרגשות.‏ יש שנותנות ביטוי לשנאתן־העצמית בדרכים יותר ישירות.‏ ”‏חתכתי את עצמי,‏ נעצתי את ציפורני בזרועותי,‏ צרבתי את עצמי”‏,‏ מוסיפה ריקה.‏ ”‏חשתי שמגיע לי שיתעללו בי”‏.‏

עם זאת,‏ אל תמהר להסיק שכל מי שחש או פועל כך,‏ היה בהכרח קרבן להתעללות מינית.‏ גורמים פיסיים או רגשיים אחרים עשויים להיות כרוכים בכך.‏ מומחים אומרים,‏ שתופעות דומות רווחות,‏ למשל,‏ בקרב מבוגרים שגדלו במשפחות בעייתיות — היכן שההורים היכו אותם קשות,‏ זילזלו בהם והשפילו אותם,‏ התעלמו מצרכיהם הפיסיים,‏ או שההורים היו מכורים לסמים או לאלכוהול.‏

נזק רוחני

ההשפעה החתרנית ביותר של הטרדה מינית בילדוּת היא הנזק הרוחני הטמון בה.‏ הטרדה מן הסוג הזה מהווה ”‏טומאת גוף ורוח”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ז׳:‏1‏)‏ גבר המבצע מעשים מגונים בילדה,‏ פוגע בגבולותיה הפיסיים והמוסריים ומועל באֵמונה,‏  וכך מטמא בעצם את רוחה,‏ את נטיותיה הנפשיות.‏ מאוחר יותר עלול הדבר לפגום בהתפתחותה המוסרית והרוחנית.‏

הספר Facing Codependence ‏(‏התמודדות עם תלות הדדית)‏‏,‏ מאת פיה מלודי,‏ מציין:‏ ”‏כל התעללות חמורה.‏.‏.‏ היא גם התעללות רוחנית,‏ משום שהיא מערערת את האמון שיש לילד ב’‏כוח עליון’‏”‏.‏ למשל,‏ אשה יראת־אלהים,‏ בשם מיכל,‏ שואלת:‏ ”‏כיצד יכולה אני לראות ביהוה אב,‏ כשתפיסתי לגבי אב בשר־ודם היא של אדם אכזר,‏ זועם?‏”‏ נפגעת אחרת בשם שירלי אומרת:‏ ”‏מעולם לא פניתי אל יהוה כאב.‏ פניתי אליו כאלהים,‏ כריבון,‏ כבורא!‏ אך,‏ לא כאב!‏”‏

נשים מעין אלה אינן בהכרח בעלות חולשה רוחנית,‏ או חסרות אמונה.‏ נהפוך הוא:‏ מאמציהן התמידיים לנהוג על־פי עקרונות המקרא מעידים על חוזק רוחני!‏ אך,‏ תאר לעצמך כיצד חשות כמה מהן בקראן פסוקים כגון תהלים ק״ג:‏13‏,‏ האומר:‏ ”‏כרַחֵם אב על בנים,‏ ריחם יהוה על יראיו”‏.‏ יש העשויות להבין זאת שכלית.‏ אך,‏ מאחר שאין להן תפיסה בריאה לגבי דמותו של אב,‏ אפשר שקשה יהיה להן להגיב לפסוק זה רגשית!‏

עקב כך,‏ יש שיתקשו לפנות לאלהים כילד — חלש,‏ שפל־רוח,‏ בוטח.‏ הן עלולות להסתיר את רגשותיהן האמיתיים מאלהים בשעת תפילה.‏ (‏מרקוס י׳:‏15‏)‏ אפשר שיהססו לייחס לעצמן את שאמר דוד בתהלים ס״ב:‏8,‏ 9‏:‏ ”‏על אלהים ישעי וכבודי.‏ צור עוזי מחסי באלהים.‏ ביטחו בו בכל עת עַם.‏ שיפכו לפניו לבבכם.‏ אלהים מחסה לנו”‏.‏ רגשות־אשמה וחוסר הערכה־עצמית עלולים אפילו לערער את אמונתן.‏ אחת הנפגעות אמרה:‏ ”‏אני מאמינה במלכות יהוה בכל לבי.‏ אך,‏ איני סבורה שאני מספיק ראויה לחיות אז”‏.‏

כמובן,‏ לא כל הנפגעות מושפעות באופן דומה.‏ יש החשות קירבה ליהוה כאב אוהב ואין להן כל מעצורים לפנות אליו.‏ מכל מקום,‏ אם נפלת קרבן להטרדה מינית בילדוּתך,‏ אפשר שיועיל לך רבות לבחון כיצד השפיע הדבר על חייך.‏ יש שיעדיפו להניח לדברים.‏ אך,‏ אם נוכחת שהנזק ניכר,‏ אל תיפול רוחך.‏ פצעייך יכולים להירפא.‏

‏[‏הערות שוליים]‏