מעשים מגונים בילדים — הפצעים הנסתרים
מעשים מגונים בילדים — הפצעים הנסתרים
”אני פשוט שונאת את עצמי. המחשבה שהייתי צריכה לעשות או לומר משהו כדי לשים קץ לכך, אינה מרפה ממני. אני מרגישה כל־כך מסואבת”. — חנה.
”אני חשה זרוּת כלפי בני־אדם. לעתים תכופות אני מרגישה חוסר־אונים וייאוש. לפעמים אני רוצה למות”. — גילה.
”הטרדה מינית בילדוּת מהווה... פגיעה מוחצת, מזיקה ומשפילה לשכלו, נפשו וגופו של הילד. ... היא פולשת לכל תחומי החיים”. כך נאמר בספר The Right to Innocence (הזכות להיות תמים), מאת בברלי אנג׳ל.
לא כל הילדים מגיבים להטרדה מינית באותה צורה. * לילדים יש אופָיים, כושר־התמודדות וכוחות נפשיים שונים. הרבה תלוי, כמו־כן, בקשר שבין הילד לפוגע, בחומרת המעשה, בפרק־הזמן שהדבר נמשך, בגיל הילד ובגורמים אחרים. יתר על כן: אם המעשה נחשף והילד זוכה לתמיכה אוהבת מצד המבוגרים, ניתן תדירות להפחית את הנזק. אך, קרבנות רבים סובלים מצלקות נפשיות עמוקות.
מדוע זה הרסני
המקרא מבהיר מדוע נזק זה נגרם. הכתוב בקהלת ז׳:7 מציין: ”כי העושק יהולל חכם”, כלומר, יבלבל את דעתו של חכם. אם הדבר נכון לגבי מבוגר, שווה בנפשך כיצד ישפיע ’עושק’ מיני אכזרי על ילדה קטנה — במיוחד אם עושֶה המעשה הינו הורה שנותנים בו אמוּן. אחרי הכל, לשנותיה הראשונות של הילדה יש השפעה מכרעת על התפתחותה הנפשית והרוחנית. בשנים רכות אלה מתחילה הילדה לפתח תפיסה מוסרית וערך־עצמי. על־ידי התקשרותה להורים, היא לומדת מה משמעותם של אהבה ואֵמון. — תהלים כ״ב:10.
”לגבי ילדות שסבלו מהטרדה מינית”, מסביר ד״ר י. פטריק גנון, ”תהליך זה של נתינת אמון יורד מהפסים”. עושה המעשה מועל באמון הילדה; הוא * ילדות קטנות אינן מבינות את משמעות המעשים הלא־מוסריים הנכפים עליהן, אך כמעט בכל העולם החוויה מביכה, מפחידה, משפילה.
גוזל ממנה כל תחושת ביטחון, פרטיוּת, או כבוד־עצמי, ומשתמש בה כאובייקט לסיפוקו־העצמי.הטרדה מינית בתקופת הילדוּת מכונה, איפוא, ”המעילה המוחלטת”. הדבר מזכיר לנו את השאלה: ”מי מכם האיש אשר בנו יבקש לחם והוא יתן לו אבן?” (מתי ז׳:9) אך, עושה המעשה אינו מעניק לילד חום ואהבה, אלא את ה”אבן” האכזרית מכל — התעללות מינית.
מדוע אין הפצעים מגלידים
במשלי כ״ב:6 נאמר: ”חנוֹך לנער על־פי דרכו [כלומר, על־פי הדרך הראויה לו], גם כי יזקין לא יסור ממנה”. בלי ספק, השפעת ההורים יכולה להטביע את חותמה לכל אורך החיים. אך, מה אם מחנכים ילדה להאמין שאין לאל ידה למנוע הטרדה מינית? מלמדים אותה להיכנע לסטיות תמורת ”אהבה”? לראות עצמה מסואבת וחסרת־ערך? האין בכך כדי להוביל להתנהגות הרסנית לאורך־ימים? אין משמע הדבר, שהטרדה מינית בילדוּת מצדיקה התנהגות שלילית כבוגרת, אך יש בכך כדי להסביר פעולות או תחושות מסוימות של הקרבנות.
נפגעות רבות של הטרדה מינית סובלות מקשת רחבה של תופעות, כולל דיכאון. יש שמפעפעים בקרבם רגשות אשמה, בושה וזעם תמידיים, מעיקים. נפגעות אחרות סובלות מאטימוּת רגשית, מחוסר־יכולת להביע ואף לחוש רגשות. חוסר הערכה־עצמית וחוסר־אונים מאפיינים רבות מן הנפגעות. נירה, שהוטרדה מינית על־ידי דודה, זוכרת: ”כל אימת שהטריד אותי הרגשתי חסרת־אונים, צוננת, קהת־חושים, קשיחה ומבולבלת. מדוע זה קרה לי?” הפסיכולוגית סינתיה טאוור מציינת: ”מחקרים הראו, שנשים שהוטרדו מינית בילדותן הן תדירוֹת בעלות דימוי־עצמי של קרבן לכל אורך החיים”. הן עשויות להינשא לגבר גס־רוח, להקרין פגיעוּת, או לחוש אי־יכולת להתגונן כשמאיימים עליהן.
בדרך־כלל, שתים־עשרה השנים הראשונות מכינות ילדים לרגשות המתעוררים בתקופת ההתבגרות. אך, כאשר מעשי־זימה נכפים על ילדה קטנה, הרגשות המתעוררים בקרבה עלולים למחוץ אותה. מחקר אחד העלה, שמאוחר יותר עלול הדבר לפגום ביכולתה ליהנות מיחסים אינטימיים בנישואין. שולה, שבילדותה נפלה קרבן למעשים מגונים, מתוודה: ”הצד המיני בנישואין הוא הקשה ביותר בחיי. אני נתקפת חרדה כאילו אבי הוא זה הנוגע בי, ואוחזת בי פאניקה”. נפגעות אחרות עלולות להגיב בדרך הפוכה ולהתמכר לתשוקות לא־מוסריות. ”ניהלתי חיים מופקרים ובסופו־של־דבר קיימתי יחסי־מין עם זרים גמורים”, מתוודה גילה.
נפגעות של הטרדה מינית עלולות גם להתקשות לקשור יחסים בריאים. יש נשים שפשוט אינן יכולות להסתדר עם גברים או עם אנשי־שררה. יש המחבלות בקשרי ידידות או בנישואין בהתנהגן בגסות־רוח או בשתלטנות, בעוד שאחרות נוטות להימנע כליל מיצירת קשרים הדוקים.
יש נפגעות המפנות את יצר ההרס כלפי עצמן. ”שנאתי את גופי כיון שהגיב לגירויים ההם”, מתוודה ריקה. למרבה הצער, בין התופעות המאפיינות את קרבנות ההתעללות המינית ניתן למנות ליקויי אכילה, התמכרות לעבודה, שתייה ושימוש בסמים משכרים — נסיונות נואשים להדחיק את הרגשות. יש שנותנות ביטוי לשנאתן־העצמית בדרכים יותר ישירות. ”חתכתי את עצמי, נעצתי את ציפורני בזרועותי, צרבתי את עצמי”, מוסיפה ריקה. ”חשתי שמגיע לי שיתעללו בי”.
עם זאת, אל תמהר להסיק שכל מי שחש או פועל כך, היה בהכרח קרבן להתעללות מינית. גורמים פיסיים או רגשיים אחרים עשויים להיות כרוכים בכך. מומחים אומרים, שתופעות דומות רווחות, למשל, בקרב מבוגרים שגדלו במשפחות בעייתיות — היכן שההורים היכו אותם קשות, זילזלו בהם והשפילו אותם, התעלמו מצרכיהם הפיסיים, או שההורים היו מכורים לסמים או לאלכוהול.
נזק רוחני
ההשפעה החתרנית ביותר של הטרדה מינית בילדוּת היא הנזק הרוחני הטמון בה. הטרדה מן הסוג הזה מהווה ”טומאת גוף ורוח”. (קורינתים ב׳. ז׳:1) גבר המבצע מעשים מגונים בילדה, פוגע בגבולותיה הפיסיים והמוסריים ומועל באֵמונה, וכך מטמא בעצם את רוחה, את נטיותיה הנפשיות. מאוחר יותר עלול הדבר לפגום בהתפתחותה המוסרית והרוחנית.
הספר Facing Codependence (התמודדות עם תלות הדדית), מאת פיה מלודי, מציין: ”כל התעללות חמורה... היא גם התעללות רוחנית, משום שהיא מערערת את האמון שיש לילד ב’כוח עליון’”. למשל, אשה יראת־אלהים, בשם מיכל, שואלת: ”כיצד יכולה אני לראות ביהוה אב, כשתפיסתי לגבי אב בשר־ודם היא של אדם אכזר, זועם?” נפגעת אחרת בשם שירלי אומרת: ”מעולם לא פניתי אל יהוה כאב. פניתי אליו כאלהים, כריבון, כבורא! אך, לא כאב!”
נשים מעין אלה אינן בהכרח בעלות חולשה רוחנית, או חסרות אמונה. נהפוך הוא: מאמציהן התמידיים לנהוג על־פי עקרונות המקרא מעידים על חוזק רוחני! אך, תאר לעצמך כיצד חשות כמה מהן בקראן פסוקים כגון תהלים ק״ג:13, האומר: ”כרַחֵם אב על בנים, ריחם יהוה על יראיו”. יש העשויות להבין זאת שכלית. אך, מאחר שאין להן תפיסה בריאה לגבי דמותו של אב, אפשר שקשה יהיה להן להגיב לפסוק זה רגשית!
עקב כך, יש שיתקשו לפנות לאלהים כילד — חלש, שפל־רוח, בוטח. הן עלולות להסתיר את רגשותיהן האמיתיים מאלהים בשעת תפילה. (מרקוס י׳:15) אפשר שיהססו לייחס לעצמן את שאמר דוד בתהלים ס״ב:8, 9: ”על אלהים ישעי וכבודי. צור עוזי מחסי באלהים. ביטחו בו בכל עת עַם. שיפכו לפניו לבבכם. אלהים מחסה לנו”. רגשות־אשמה וחוסר הערכה־עצמית עלולים אפילו לערער את אמונתן. אחת הנפגעות אמרה: ”אני מאמינה במלכות יהוה בכל לבי. אך, איני סבורה שאני מספיק ראויה לחיות אז”.
כמובן, לא כל הנפגעות מושפעות באופן דומה. יש החשות קירבה ליהוה כאב אוהב ואין להן כל מעצורים לפנות אליו. מכל מקום, אם נפלת קרבן להטרדה מינית בילדוּתך, אפשר שיועיל לך רבות לבחון כיצד השפיע הדבר על חייך. יש שיעדיפו להניח לדברים. אך, אם נוכחת שהנזק ניכר, אל תיפול רוחך. פצעייך יכולים להירפא.
[הערות שוליים]
^ ס׳ 5 דיוננו מתמקד במה שהמקרא מגדיר כ’גילוי עריוֹת’, וכיוצא בזה. (ויקרא י״ח:6–22) ו”זימה” (ויקרא י״ח:17; כ׳:14). הדבר כולל כל צורה של יחסי־מין לא־מוסריים. מעשים מגונים אחרים, כגון התערטלות, מציצנוּת וחשיפת הילד לפורנוגרפיה, עלולים אף הם להזיק לו מבחינה נפשית, אף כי אין הם מוגדרים כמעשי זימה.
^ ס׳ 8 מאחר שילדים נוטים לבטוח במבוגרים, כל פגיעה כגון זו מצד בן־משפחה, אח גדול, ידיד של המשפחה, או אפילו אדם זר, מהווה מעילה מזעזעת באמון.