ילדך בן העשרה טוען שאתה קשוח מדי.‏ התחושה הפנימית שלך אומרת לך משהו אחר.‏ ’‏אם אגמיש את הכללים’‏,‏ אתה חושב,‏ ’‏הוא יסתבך בצרות!‏’‏

אתה בהחלט יכול להציב כללים סבירים לילדך בן העשרה.‏ אולם קודם כול עליך להבין מה גורם לו להתרעם על הכללים.‏

מיתוס:‏ כל בני הנוער מתקוממים נגד כללים;‏ זה חלק בלתי נפרד מגיל ההתבגרות.‏

עובדה:‏ אם הורים יקבעו כללים סבירים וישוחחו עליהם עם ילדם בן העשרה,‏ יקטנו הסיכויים שהוא יתמרד.‏

אומנם התנהגות מרדנית מקפלת בתוכה מספר גורמים,‏ אך ההורים עלולים שלא ביודעין לעודד מרדנות אם הכללים שקבעו נוקשים או אינם מתאימים עוד לגיל הילד.‏ תן דעתך לנקודות הבאות:‏

• כללים נוקשים.‏ כאשר הורים קובעים כללים שאינם פתוחים לדיון,‏ הכללים הופכים להיות יותר כמו כתונת משוגעים החונקת את הילד מאשר כחגורת בטיחות המגנה עליו.‏ כתוצאה מכך הוא עלול לעשות בסתר בדיוק את אותם הדברים שהוריו אוסרים עליו לעשות.‏

• כללים שאינם מתאימים עוד לגיל הילד.‏ ”‏כי ככה אמרתי”‏ — יכול להיות שזה מספיק לילד קטן,‏ אבל תשובה זו אינה מספקת ילדים בגיל העשרה.‏ ילדים מתבגרים צריכים הסברים.‏ אחרי הכול,‏ ייתכן שבעתיד הקרוב ילדך בן העשרה יגור לבד ויחליט בעצמו החלטות כבדות משקל.‏ עדיף בהרבה שהוא ילמד לפתח שיקול דעת ולהחליט החלטות נבונות עכשיו,‏ כל עוד הוא נמצא תחת השגחתך.‏

אבל מה תוכל לעשות אם נראה שילדך בן העשרה מתרעם כל הזמן על הכללים שקבעת?‏

קודם כול עליך להבין שבני נוער זקוקים — ועמוק בפנים אף רוצים —‏ שיציבו להם גבולות.‏ לכן הצב כללים וודא שילדך בן העשרה מבין אותם.‏ ”‏אם מציבים לבני הנוער גבולות ברורים,‏ ואם הם מצפים למידה סבירה של השגחה הורית,‏ יקטנו הסיכויים שהם יתנהגו בצורה מדאיגה”‏,‏ נאמר בספר על הורים ומתבגרים (‏Letting Go With Love and Confidence)‏. בניגוד לכך,‏ הורים שאינם מגלים מעורבות בחיי ילדיהם בני העשרה ומעניקים להם יותר מדי חופש,‏ יוצרים את הרושם שלא אכפת להם.‏ וזה בהחלט מתכון למרד (‏עיקרון מקראי:‏ משלי כ״ט:‏15‏)‏.‏

אם כן,‏ כיצד תוכל לגלות איזון?‏ אפשר לילדך בן העשרה להגיד מה הוא חושב על כללי הבית.‏ למשל,‏ אם הוא מבקש ממך להתגמש בעניין שעת החזרה הביתה,‏ הקשב לו בזמן שהוא מסביר את עצמו.‏ אם ילדך בן העשרה ידע שהקשבת לו במלוא תשומת הלב,‏ יש סיכוי גדול יותר שהוא יהיה מוכן לכבד את החלטתך ולציית לה — גם אם הוא אינו מסכים אתה (‏עיקרון מקראי:‏ יעקב א׳:‏19‏)‏.‏

אולם לפני שתחליט החלטה כלשהי עליך לזכור שילדים בגיל העשרה נוטים לבקש יותר מדי חופש,‏ ואילו ההורים נוטים להעניק פחות מדי חופש.‏ לכן שקול בכובד ראש את בקשתו של ילדך בן העשרה.‏ האם הוא הוכיח שהוא אחראי?‏ האם הנסיבות מצדיקות גילוי גמישות מצדך?‏ הייה מוכן להתגמש כשהדבר מתאים (‏עיקרון מקראי:‏ בראשית י״ט:‏17–22‏)‏.‏

עליך לא רק להקשיב לרגשותיו של ילדך בן העשרה,‏ אלא גם להבהיר לו מה הם הדברים המדאיגים אותך.‏ בעשותך כן תלמד אותו לקחת בחשבון לא רק את רצונותיו,‏ אלא גם את רגשותיהם של אחרים (‏עיקרון מקראי:‏ קורינתים א׳.‏ י׳:‏24‏)‏.‏

לבסוף,‏ החלט החלטה והסבר את הסיבות להחלטתך.‏ גם אם הוא לא יהיה מרוצה מההחלטה,‏ סביר להניח שהוא ישמח שיש לו הורים שמקשיבים לו.‏ זכור,‏ אתה מלמד את ילדך המתבגר כיצד להתנהג כאדם בוגר.‏ כאשר אתה מציב כללים סבירים ומשוחח אתו עליהם,‏ אתה עוזר לו להפוך למבוגר אחראי (‏עיקרון מקראי:‏ משלי כ״ב:‏6‏)‏.‏