עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

נושא השער

שלוש שאלות שאנשים היו רוצים לשאול את אלוהים

שלוש שאלות שאנשים היו רוצים לשאול את אלוהים

בגיל שבע החלה סוזן לשאול שאלות לגבי אלוהים. אַל, חברהּ בן התשע, חלה בפוליו, אושפז בבית חולים ורותק לריאת ברזל. הסיפור שכתבה התפרסם ב־6 בינואר 2013 בעיתון ניו יורק טיימס‏.‏

לאחר שביקרה את אל בבית החולים, שאלה סוזן את אמה: ”למה אלוהים עשה דבר כזה לילד קטן?”‏

”הכומר אומר שלאלוהים יש את הסיבות שלו”, ענתה לה אמה, ”אבל אין לי מושג מה הן”.‏

שנתיים לאחר מכן, בשנת 1954, נכנס לשימוש החיסון לפוליו שפיתח ג’ונס סַלק, ואמה של סוזן אמרה שאולי אלוהים כיוון את המחקר.‏

”אלוהים היה צריך לכוון את הרופאים כבר לפני הרבה זמן כדי שאל לא יצטרך להיות בתוך ריאת ברזל”, השיבה סוזן.‏

סוזן סיכמה את חוויית ילדותה במילים: ”[אל] מת שמונה שנים לאחר מכן, ובשלב הזה כבר הייתי אתיאיסטית מוחלטת”.‏

בדומה לסוזן, רבים שחוו טרגדיות אישיות או היו עדים להן לא הצליחו למצוא תשובות מספקות לשאלותיהם על אלוהים. חלקם הפכו לאתיאיסטים. אחרים אינם שוללים על הסף את קיומו של אלוהים, אך יש להם ספקות בנושא.‏

אין זה אומר שלאתיאיסטים ולספקנים אין שום רקע דתי. ההיפך הוא הנכון. במקרים רבים ההתנסות שלהם עם הדת היא זו שגרמה להם לאבד אמונה. הם סבורים שהדתות הממוסדות אינן מסוגלות לענות על השאלות הקשות של החיים. באילו שאלות מדובר? למרבה האירוניה, לרוב מדובר באותן השאלות שבהן מתחבטים אנשים מאמינים. נבחן כעת שלוש שאלות שרבים היו רוצים לשאול את אלוהים, אם הייתה להם האפשרות, ונראה אילו תשובות מספק המקרא.‏

1 ”למה אתה מרשה שיהיה סבל בעולם?”‏

מדוע שאלה זו מתעוררת?‏

רבים חושבים, ’אל אוהב לא היה מרשה שבני אדם יחוו סבל וטרגדיות’.‏

חומר למחשבה: הרגלים ומנהגים של אנשים מתרבויות אחרות יכולים להיראות לנו מוזרים ואפילו מזעזעים. אנו עלולים לפרש בצורה מוטעית את התנהגותם. לדוגמה, שמירה על קשר עין נחשבת בתרבות אחת סימן לכנות, ואילו בתרבות אחרת היא מעידה על חוסר כבוד. אך במקרים כאלה אין סיבה להסיק שאנשים מתרבויות אחרות נוהגים בצורה שגויה. כל שעלינו לעשות הוא לנסות להכיר אותם טוב יותר.‏

האם דבר דומה יכול לקרות כשאנו מנסים להבין את דרכיו של אלוהים? רבים מאמינים שהעובדה שיש סבל בעולם מוכיחה שאלוהים אינו קיים. אך אחרים, אשר למדו מדוע אלוהים מרשה לסבל להתקיים, משוכנעים שאלוהים קיים.‏

מה אומר המקרא? מחשבותיו ודרכיו של אלוהים שונות משלנו (‏ישעיהו נ”ה:8, 9‏). לכן ייתכן שנתקשה בתחילה להבין את מעשיו של אלוהים ואת הסיבות לכך שהוא מחכה לפני שהוא פועל.‏

עם זאת, על־פי המקרא, איננו צריכים להסתפק בהסברים שטחיים כגון ”נסתרות דרכי האל”. כתבי־הקודש מעודדים אותנו לרכוש ידע על אלוהים. בעזרת המקרא אנו יכולים להבין מדוע אלוהים בוחר לנהוג בצורה מסוימת ומתי בכוונתו לפעול.‏ * אנחנו אפילו יכולים לקרוב אליו (‏יעקב ד’:8‏).‏

2 ”למה יש כל כך הרבה צביעות בדתות?”‏

מדוע שאלה זו מתעוררת?‏

יש אומרים, ’אם לאלוהים חשוב שיעבדו אותו בכנות וביושר, למה יש כל כך הרבה צביעות בדתות?’‏

חומר למחשבה: חשוב על אב שמקנה לבנו חינוך טוב. אך הבן מחליט לדחות את החינוך שקיבל, לעזוב את הבית ולנהל אורח חיים פסול. אף שהאב אינו מסכים עם החלטתו של בנו, הוא מניח לו לפעול על־פי בחירתו. האם יהיה זה מוצדק מצד מישהו שיפגוש את הבן להסיק שהיה לו אב רע, או שכלל לא היה לו אב? מובן שלא! בדומה לכך, הצביעות בדתות רק ממחישה שאלוהים מאפשר לבני האדם לבחור את דרכם בחיים.‏

מה אומר המקרא? אלוהים שונא צביעות דתית (‏ירמיהו ז’:29–31; ל”ב:35‏). אולם הוא מרשה לבני האדם לקבל החלטות על בסיס הבחירה החופשית שלהם. רבים המתיימרים להאמין באלוהים בוחרים לדבוק במסורות דתיות שהגו בני אדם ולקבוע לעצמם ערכי מוסר כראות עיניהם (‏מתי ט”ו:7–9‏).‏

בניגוד לכך, דת הרצויה בעיני אלוהים צריכה להיות נטולת צביעות.‏ * ישוע אמר: ”בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם, אם תהיה אהבה ביניכם” (‏יוחנן י”ג:35‏). אהבה זו צריכה להיות ”ללא צביעות” (‏רומים י”ב:9‏). רוב הדתות אינן עומדות בדרישה זו. לדוגמה, במהלך רצח העם ברואנדה ב־1994 טבחו עשרות אלפי אנשים מאמינים בבני דתם רק מפני שהללו השתייכו לשבט אחר. לעומת זאת, עדי־יהוה לא נטלו חלק בטבח, ורבים מהם הגנו על אחיהם לאמונה וגם על אחרים תוך סיכון חייהם. המעשים הללו שנבעו מאהבה חסרת אנוכיות מוכיחים שקיימת דת נטולת צביעות.‏

3 ”למה אנחנו כאן?”‏

מדוע שאלה זו מתעוררת?‏

יש השואלים את עצמם, ’למה בני האדם חיים רק 80 או 90 שנה? אם החיים כל כך קצרים, איזו מטרה יש לקיומנו?’‏

חומר למחשבה: רבים שאינם מאמינים באלוהים מכירים בכך שעדיין יש צורך למצוא הסבר למורכבות, לתכנון ולסדר בעולם הטבע. הם רואים שכוכב הלכת שלנו, כוכבי הלכת האחרים והירח מאורגנים בדיוק בצורה המתאימה לקיום החיים על פני כדור הארץ. הם מתפעלים מחוקי הטבע השולטים ביקום בצורה מדויקת להפליא ומבינים שאפילו השינוי הקטן ביותר לא היה מאפשר את קיום החיים עלי אדמות.‏

מה אומר המקרא? רבים סבורים שתוחלת חיינו הקצרה מהווה הוכחה לכך שאלוהים אינו קיים, אך עולם הטבע מספק אינספור ראיות לקיומו של בורא (‏רומים א’:20‏). אלוהים ברא את היקום למטרה מוגדרת, והסיבה לקיומנו קשורה קשר הדוק למטרה זו. אלוהים ברא את בני האדם כדי שיחיו לנצח עלי אדמות, והוא לא זנח את מטרתו (‏תהלים ל”ז:11,‏ 29;‏ ישעיהו נ”ה:11‏).‏

התבוננות בעולם הטבע יכולה לעזור לנו להגיע למסקנה שאלוהים קיים ואף ללמוד על כמה מתכונותיו. אך לא בדרך זו התכוון אלוהים שנלמד על מטרתו. הדרך היחידה שאנו יכולים לגלות מהי מטרתו של אלוהים ומהי משמעות החיים היא לקבל מידע זה ממנו. אלוהים מתקשר אתנו באמצעות המקרא, המכיל הסברים פשוטים וברורים.‏ * עדי־יהוה מזמינים אותך לבחון את תשובות המקרא מזווית חדשה.‏

^ ס' 17 למידע בנוגע לסיבה שאלוהים מרשה לסבל להתקיים, ראה פרק 11 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה. זמין גם באתר www.ps8318.com/he

^ ס' 23 למידע נוסף ראה פרק 15 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה. זמין גם באתר www.ps8318.com/he

^ ס' 29 למידע נוסף ראה פרק 3 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה. זמין גם באתר www.ps8318.com/he