עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

ריאיון | ג’ין הואנג

מתמטיקאי מסביר מדוע הוא מאמין בבורא

מתמטיקאי מסביר מדוע הוא מאמין בבורא

ג’ין הואנג נולד ב־1950 בטיינאן שבטייוואן. הוא פרופסור למתמטיקה בדימוס באוניברסיטה הלאומית צ’ונג צ’אנג, טייוואן. הוא גם פרופסור אמריטוס באוניברסיטת קורנל שבארצות הברית, שם לימד סטטיסטיקה והסתברות וערך מחקרים בתחום. ג’ין הואנג נחשב לבר־סמכא בתחומו, ובמשך שנים פורסמו מחקריו בסטטיסטיקה בהיקף נרחב ביותר. הוא עדיין מעורה בענף זה. בצעירותו האמין שהחיים התפתחו בתהליכים אבולוציוניים, אך מאוחר יותר שינה את השקפתו. כתב עורו! ראיין אותו לגבי עבודתו ואמונתו.‏

לאילו תפיסות נחשפת בצעירותך?‏

בבית־הספר למדתי את תיאוריית האבולוציה, אבל אף אחד לא הסביר כיצד התחילו החיים עצמם. לאחר שהפכו הוריי לטאואיסטים, נהגתי להקשיב למדריכים הדתיים שלהם ולשאול אותם הרבה שאלות. אבל רוב התשובות שקיבלתי לא הניחו את דעתי.‏

מדוע החלטת להיות מתמטיקאי?‏

בבית־הספר היסודי התחלתי להתעניין מאוד במתמטיקה. תחום זה המשיך לרתק אותי גם כשלמדתי באוניברסיטה, ואהבתי במיוחד את הקורסים במתמטיקה והסתברות. בעיניי הוכחה מתמטית תמציתית היא דבר יפהפה ואלגנטי.‏

מדוע התחלת להתעניין במקרא?‏

בשנת 1978 התחילה אשתי ג’ינג הוּאי ללמוד את המקרא בעזרת עדי־יהוה, ומדי פעם הצטרפתי לשיעורים. היה זה אחרי שעברנו לארצות הברית. ג’ינג הואי בדיוק סיימה את הדוקטורט שלה בפיזיקה, ואני למדתי סטטיסטיקה באוניברסיטת פרדו באינדיאנה.‏

מה חשבת על המקרא?‏

התרשמתי מהתיעוד המופיע בו לגבי הכנת כדור הארץ לקיום האדם. שש תקופות הבריאה המתוארות בצורה פשוטה בספר בראשית עולות בקנה אחד עם העובדות — בשונה ממיתולוגיות קדומות.‏ * בכל זאת, במשך שנים לא השתכנעתי לגמרי שקיים בורא.‏

למה זה היה כל כך קשה לך?‏

כדי להאמין בבורא הייתי צריך לזנוח את הדת שעל־פיה התחנכתי בילדותי

הרגשות שלי הקשו עליי. כדי להאמין בבורא הייתי צריך לזנוח את הדת שעל־פיה התחנכתי בילדותי, מכיוון שתורת הטאואיזם אינה מלמדת שקיים אל או בורא הדואג לבני האדם.‏

אך לבסוף שינית את השקפתך. מדוע?‏

ככל שחשבתי על מוצא החיים‏, כך השתכנעתי יותר ויותר שצורת החיים הראשונה הייתה חייבת להיות מורכבת מאוד. לדוגמה, היה עליה להתרבות, דבר המצריך מידע גנטי ומנגנון לשכפול המידע בצורה מדויקת. כמו כן, אפילו התא החי הפשוט ביותר צריך מכונות מולקולאריות לבניית כל חלקיו של התא החדש, וכן אמצעים לאגירת אנרגיה ואספקתה. האם ייתכן שמנגנונים מורכבים אלה התארגנו באקראי מחומר דומם? בתור מתמטיקאי אני לא מסוגל לקבל תפיסה זו. היא מצריכה יותר מדי תהליכים אקראיים.‏

אז מה גרם לך לבסוף לבחון יותר לעומק את אמונתם של עדי־יהוה?‏

התחלתי והפסקתי ללמוד עם עדי־יהוה מספר פעמים. אבל בשנת 1995 קרה משהו שהוביל לשינוי בגישתי. כשהייתי בביקור בטייוואן, חליתי קשות ונזקקתי לעזרה. אשתי יצרה קשר מארצות הברית עם עדי־יהוה בטייוואן. הם מצאו אותי מותש מחוץ לבית חולים שלא היו בו מיטות פנויות. אחד מהם לקח אותי למלון כדי שאוכל לנוח. הוא כל הזמן בדק שאני בסדר ובהמשך לקח אותי למרפאה.‏

הדאגה הכנה הזו נגעה עמוקות ללבי, והרהרתי בכל הפעמים שבהן עדי־יהוה גילו טוב לב כלפי משפחתי. אמונתם של עדי־יהוה הפכה אותם לשונים. לכן חזרתי ללמוד אתם את המקרא‏. בשנה שלאחר מכן נטבלתי.‏

האם אמונתך מתנגשת עם השכלתך החילונית?‏

כלל וכלל לא! בשנים האחרונות אני מספק ייעוץ מתמטי למדענים שחוקרים את תפקוד הגנום. מחקריי בתחום הגנטיקה מאפשרים לי לבחון לעומק את מנגנוני החיים, והידע שנחשף בפניי מעורר בי יראת כבוד לנוכח חוכמתו של הבורא.‏

אתה יכול לתת לנו דוגמה לחוכמה זו?‏

נבחן לרגע את תהליך הרבייה. ישנם אורגניזמים, למשל אמבות, שאין להם זכר ונקבה. יצורים חד־תאיים אלה יוצרים העתק של החומר הגנטי שלהם ומתחלקים — תהליך הקרוי רבייה אל־מינית. אך מרבית בעלי החיים והצמחים מתרבים ברבייה מינית, כלומר על־ידי מיזוג חומר גנטי משני הורים, זכר ונקבה. מדוע הרבייה המינית כל כך מרשימה?‏

מערכת רבייה שבה אורגניזם אחד מתחלק לשניים פועלת מצוין כבר דורי דורות. אם כן, מה הטעם שהיא תתפתח למערכת שבה שני דברים מתמזגים ליצירת דבר אחד? המנגנונים הדרושים למיזוג מחצית החומר הגנטי של הזכר עם מחצית החומר הגנטי של הנקבה מורכבים לאין שיעור. עובדה זו מציבה קושי עצום בפני ביולוגים אבולוציוניים. לדעתי רבייה מינית מצביעה באופן חד־משמעי על קיומו של אל תבוני.‏

^ ס' 11 למידע נוסף לגבי תקופות הבריאה, ראה עמוד 12 בהוצאת עורו! מינואר 2014‏. ההוצאה זמינה אונליין באתר www.ps8318.com/he