שיר 105
”אלוהים הוא אהבה”
(יוחנן א׳. ד׳:7, 8)
-
1. אֵל אוֹהֵב, הוּא מַזְמִינֵנוּ:
’צְעַד עִמִּי לְעוֹלָמִים’.
אַהֲבַת הָאֵל וָרֵעַ
נְבַטֵּא בְּמַעֲשִׂים.
זוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ בָּחַרְנוּ,
כָּךְ תָּמִיד נִרְצֶה לִחְיוֹת.
נְחַקֶּה אֶת הַמָּשִׁיחַ,
וְנִזְכֶּה אָז לִבְרָכוֹת.
-
2. אִם נֹאהַב אֶת אֱלֹהֵינוּ,
גַּם נֹאהַב הָאֲחֵרִים.
אִם נִפֹּל הוּא יְקִימֵנוּ,
בְּעֻזּוֹ אָנוּ עוֹמְדִים.
אַהֲבָה לֹא תְּקַנֵּא הִיא,
בְּטוּב לֵב תִּשָּׂא הַכֹּל.
הָבָה וְנֹאהַב אַחֵינוּ,
וְלָהֶם רַק טוֹב נִגְמֹל.
-
3. אַל יִשְׁלֹט בְּךָ הַכַּעַס.
אַל יְהֵא לִבְּךָ מָרִיר,
אֶל אָבִינוּ שָׂא עֵינֶיךָ;
מִצְווֹתָיו לְךָ יַזְכִּיר:
אֱהֹב אֵל, אֱהֹב הָרֵעַ,
זוֹ מַהוּת הָאַהֲבָה.
אִם תָּמִיד נֹאהַב רֵעֵינוּ,
נְחַקֶּה אֶת יְהֹוָה.
(ראה גם מר׳ י״ב:30, 31; קור״א י״ב:31 עד י״ג:8; יוח״א ג׳:23.)