שיר 107
דרך האהבה האלוהית
(יוחנן א׳. ד׳:19)
-
1. הָאֵל יְהֹוָה תָּמִיד מְלַמְּדֵנוּ
לֶאֱהֹב, לֶאֱהֹב.
בְּכָל פְּעָלָיו נִכֶּרֶת הִיא לָנוּ
אַהֲבָתוֹ, אַהֲבָתוֹ.
נָתַן יַקִּירוֹ לְמַעַן כֻּלָּנוּ;
כִּפֵּר קָרְבָּנוֹ עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ.
אֵיזוֹ אַהֲבָה גִּלָּה כָּךְ כְּלַפֵּינוּ!
זוֹהִי דַּרְכּוֹ, זוֹ אַהֲבָתוֹ.
-
2. בְּחֹם וּבְרֹךְ נֹאהַב זוּלָתֵנוּ
בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת.
נַרְאֶה דְּאָגָה מֵעֹמֶק לִבֵּנוּ
כֵּן לְכֻלָּם, כֵּן לְכֻלָּם.
נֹאהַב אֶת הָאֵל, נֹאהַב אֶת רֵעֵינוּ;
אֶת זֹאת נַעֲשֶׂה בְּכָל מְאוֹדֵנוּ,
וְעַל מִגְרָעוֹת נִסְלַח לְאַחֵינוּ.
זוֹ אַהֲבָה, כֵּן זוֹ אַהֲבָה.
-
3. בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ כָּאן יַחַד אֲנַחְנוּ
מִשְׁפָּחָה, מִשְׁפָּחָה.
אָבִינוּ הַטּוֹב קוֹרֵא לְכֻלָּנוּ:
”הֱיוּ אַחִים! הֱיוּ אַחִים!”
נֻכַּר נָא לַכֹּל בְּאַהֲבָתֵנוּ;
הָאֵל בְּרוּחוֹ צוֹרֵף הוּא אוֹתָנוּ.
נַזְכִּיר זֶה לָזֶה בְּכָל פְּעָלֵינוּ
כִּי יְהֹוָה הִנּוֹ אַהֲבָה.
(ראה גם רומ׳ י״ב:10; אפ׳ ד׳:3; פט״ב א׳:7.)
