עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

שיר 126

הישארו ערים,‏ עמדו איתן והתחזקו

הישארו ערים,‏ עמדו איתן והתחזקו

‏(‏קורינתים א׳.‏ ט״ז:‏13‏)‏

  1. 1.‏ עֵרָנוּת גַּלּוּ,‏ חִזְקוּ נָא,‏

    וְעִמְדוּ בְּבִטָּחוֹן.‏

    נַהֲגוּ תָּמִיד בְּאֹמֶץ,‏

    כִּי מֻבְטָח הַנִּצָּחוֹן.‏

    לְמִצְוַת יֵשׁוּעַ נִשָּׁמַע;‏

    תַּחַת פִּקּוּדוֹ,‏ לוֹ נִכָּנַע.‏

    ‏(‏פזמון)‏

    עֵרָנוּת גַּלּוּ וְחִזְקוּ נָא!‏

    כָּךְ עִמְדוּ עַד בּוֹא הַקֵּץ!‏

  2. 2.‏ עֵרָנוּת גַּלּוּ,‏ חִזְקוּ נָא,‏

    וּמְפֻכָּחִים הֱיוּ.‏

    לְעַבְדּוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ

    הִשָּׁמְעוּ,‏ אוֹתוֹ כַּבְּדוּ.‏

    בְּרָצוֹן נִתְמֹךְ גַּם בָּרוֹעִים,‏

    הַשּׁוֹמְרִים עַל עֵדֶר אֱלֹהִים.‏

    ‏(‏פזמון)‏

    עֵרָנוּת גַּלּוּ וְחִזְקוּ נָא!‏

    כָּךְ עִמְדוּ עַד בּוֹא הַקֵּץ!‏

  3. 3.‏ עֵרָנוּת גַּלּוּ,‏ חִזְקוּ נָא,‏

    וֶהֱיוּ מְאֻחָדִים.‏

    עַד הַקֵּץ בַּשְּׂרוּ,‏ הָעִידוּ,‏

    גַּם אֶל מוּל אוֹיְבִים מָרִים.‏

    נְהַלֵּל יַחְדָּו אֶת יְהֹוָה;‏

    הִנֵּה מִשְׁפָּטוֹ קָרֵב וּבָא!‏

    ‏(‏פזמון)‏

    עֵרָנוּת גַּלּוּ וְחִזְקוּ נָא!‏

    כָּךְ עִמְדוּ עַד בּוֹא הַקֵּץ!‏