שיר 92
מקום הנושא את שמך
(דברי הימים א׳. כ״ט:16)
-
1. מָה רַב, יְהֹוָה, הוּא כְּבוֹדֵנוּ,
לִבְנוֹת כָּאן מָקוֹם לְשִׁמְךָ!
לְךָ בְּשִׂמְחָה נַקְדִּישֵׁהוּ,
יוֹסִיף הוּא לְתִפְאַרְתְּךָ.
כָּל מָה שֶׁנַּגִּישׁ וְנַקְרִיבָה,
הֲרֵי זֶה שַׁיָּךְ כְּבָר לְךָ.
כּוֹחֵנוּ וְכָל מַשְׁאַבֵּינוּ
נִתֵּן מֵהַלֵּב בְּשִׂמְחָה.
(פזמון)
לְךָ הַבַּיִת כָּאן נַקְדִּישׁ,
וּבוֹ יִוָּדַע שִׁמְךָ.
אֶת זֶה הַבַּיִת כָּךְ נַקְדִּישׁ,
כֵּן, קַבְּלֵהוּ כְּבֵיתְךָ.
-
2. אוֹתְךָ נְהַלֵּל כָּאן, אָבִינוּ.
לְךָ פֹּה נָסֵב רֹב כָּבוֹד.
וְיַחַד עִם כָּל אוֹהֲבֶיךָ
נִלְמַד רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת.
בַּבַּיִת הַזֶּה נְשָׁרֶתְךָ;
אוֹתוֹ נְתַחְזֵק וְנִשְׁמֹר.
יָעִיד הוּא תָּמִיד עַל בּוֹנֵהוּ;
יִהְיֶה כְּמָקוֹר עַז שֶׁל אוֹר.
(פזמון)
לְךָ הַבַּיִת כָּאן נַקְדִּישׁ,
וּבוֹ יִוָּדַע שִׁמְךָ.
אֶת זֶה הַבַּיִת כָּךְ נַקְדִּישׁ,
כֵּן, קַבְּלֵהוּ כְּבֵיתְךָ.
(ראה גם מל״א ח׳:18, 27; דה״א כ״ט:11–14; מה״ש כ׳:24.)
