דברי הימים ב׳‏ 6‏:1‏-42

  • נאומו של שלמה לעם ‏(‏1–11‏)‏

  • שלמה נושא את תפילת חנוכת הבית ‏(‏12–42‏)‏

ו  אָז אָמַר שְׁלֹמֹה:‏ ”‏יְהֹוָה אָמַר שֶׁהוּא יִשְׁכֹּן בַּחֲשֵׁכָה כְּבֵדָה.‏+  וַאֲנִי בָּנִיתִי לְךָ בַּיִת נִשְׂגָּב,‏ מְקוֹם קֶבַע אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בּוֹ לְעוֹלָמִים”‏.‏+  וְהַמֶּלֶךְ הֵסֵב אֶת פָּנָיו וְהֵחֵל לְבָרֵךְ אֶת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.‏+  הוּא אָמַר:‏ ”‏בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר בְּמוֹ פִּיו הִבְטִיחַ לְדָוִד אָבִי וּבְמוֹ יָדָיו קִיֵּם,‏ בְּאָמְרוֹ,‏  ‏’‏מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,‏ לֹא בָּחַרְתִּי בְּעִיר מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בָּהּ בַּיִת כְּדֵי שֶׁשְּׁמִי יִהְיֶה שָׁם,‏+ וְלֹא בָּחַרְתִּי בְּאִישׁ לִהְיוֹת מַנְהִיג עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל,‏  אֶלָּא בָּחַרְתִּי בִּירוּשָׁלַיִם+ כְּדֵי שֶׁשְּׁמִי יִהְיֶה שָׁם,‏ וּבָחַרְתִּי בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל’‏.‏+  וְלִבּוֹ שֶׁל דָּוִד אָבִי חָפַץ לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.‏+  אַךְ יְהֹוָה אָמַר אֶל דָּוִד אָבִי,‏ ’‏לְבָבְךָ חָפַץ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי,‏ וְטוֹב עָשִׂיתָ שֶׁחָפַצְתָּ זֹאת בִּלְבָבְךָ.‏  אֲבָל אַתָּה לֹא תִּבְנֶה אֶת הַבַּיִת,‏ אֶלָּא בִּנְךָ אֲשֶׁר יִוָּלֵד לְךָ* הוּא יִבְנֶה אֶת הַבַּיִת לִשְׁמִי’‏.‏+ 10  יְהֹוָה קִיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ,‏ כִּי יָרַשְׁתִּי אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל דָּוִד אָבִי וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל,‏+ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ יְהֹוָה.‏+ גַּם בָּנִיתִי אֶת הַבַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ 11  וְשַׂמְתִּי שָׁם אֶת הָאָרוֹן וּבוֹ הַבְּרִית+ אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”‏.‏ 12  אַחֲרֵי כֵן הוּא עָמַד לִפְנֵי מִזְבַּח יְהֹוָה מוּל כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל,‏ וּפָרַשׂ אֶת כַּפָּיו.‏+ 13  ‏(‏כִּי שְׁלֹמֹה עָשָׂה בִּימַת נְחֹשֶׁת וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה.‏*+ אָרְכָּהּ הָיָה חָמֵשׁ אַמּוֹת,‏* רָחְבָּהּ חָמֵשׁ אַמּוֹת וְגָבְהָהּ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת;‏ וְהוּא עָמַד עָלֶיהָ.‏)‏ וְהוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו מוּל כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וּפָרַשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה,‏+ 14  וְאָמַר:‏ ”‏יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ אֵין אֱלֹהִים כָּמוֹךָ בַּשָּׁמַיִם אוֹ בָּאָרֶץ,‏ הַשּׁוֹמֵר בְּרִית וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם עֲבָדֶיךָ הַהוֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם.‏+ 15  קִיַּמְתָּ אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי.‏+ בְּמוֹ פִּיךָ הִבְטַחְתָּ,‏ וּבְמוֹ יָדְךָ קִיַּמְתָּ בַּיּוֹם הַזֶּה.‏+ 16  וְכָעֵת,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ קַיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ:‏ ’‏לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ* מִלְּפָנַי הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל,‏ אִם רַק בָּנֶיךָ יָשִׂימוּ לֵב לְדַרְכָּם בְּכָךְ שֶׁיִּתְהַלְּכוּ בְּתוֹרָתִי,‏+ כְּפִי שֶׁהָלַכְתָּ אַתָּה לְפָנַי’‏.‏+ 17  וְכָעֵת,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ תִּהְיֶה מְהֵימָנָה הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד.‏ 18  ‏”‏אַךְ הַאֻמְנָם יִשְׁכֹּן אֱלֹהִים עִם בְּנֵי הָאָדָם עַל הָאָרֶץ?‏+ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יוּכְלוּ לַהֲכִילְךָ;‏+ כָּל שֶׁכֵּן הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי!‏+ 19  כָּעֵת שִׂים לֵב אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ,‏ יְהֹוָה אֱלֹהַי,‏ וְהַקְשֵׁב לַקְּרִיאָה לְעֶזְרָה וְלַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ.‏ 20  יִהְיוּ נָא עֵינֶיךָ פְּתוּחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה,‏ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָלָיו אָמַרְתָּ כִּי תָּשִׂים שָׁם שִׁמְךָ,‏+ לְהַקְשִׁיב לַתְּפִלָּה אֲשֶׁר מִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.‏ 21  וְהַקְשֵׁב לְתַחֲנוּנֵי עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה,‏+ וּשְׁמַע נָא מִמְּקוֹם מִשְׁכָּנְךָ,‏ מִן הַשָּׁמַיִם;‏+ שְׁמַע נָא וּסְלַח.‏+ 22  ‏”‏אִם יֶחְטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְיִדָּרֵשׁ לָשֵׂאת שְׁבוּעָה* וְיֵעָשֶׂה מְחֻיָּב לַשְּׁבוּעָה,‏* וּבְעוֹדוֹ תַּחַת הַשְּׁבוּעָה* יָבוֹא לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה,‏+ 23  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם וּפְעַל וּשְׁפֹט אֶת עֲבָדֶיךָ בְּכָךְ שֶׁתִּגְמֹל לָרָשָׁע וְתָבִיא אֶת מַעֲשָׂיו עַל רֹאשׁוֹ+ וְתַצְדִּיק* אֶת הַצַּדִּיק וְתִגְמֹל לוֹ כְּצִדְקָתוֹ.‏+ 24  ‏”‏וְאִם יוּבַס עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב כִּי הוֹסִיפוּ לַחְטֹא לְךָ,‏+ וְיָשׁוּבוּ וִיכַבְּדוּ אֶת שִׁמְךָ+ וְיִתְפַּלְּלוּ+ וְיִתְחַנְּנוּ לְפָנֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה,‏+ 25  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם+ וּסְלַח לְחֵטְא עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְהָשֵׁב אוֹתָם אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם וְלַאֲבוֹתֵיהֶם.‏+ 26  ‏”‏כַּאֲשֶׁר יֵעָצְרוּ הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר+ כִּי הוֹסִיפוּ לַחְטֹא לְךָ,‏+ וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וִיכַבְּדוּ אֶת שִׁמְךָ וְיָשׁוּבוּ מֵחֶטְאָם כִּי הִכְנַעְתָּ* אוֹתָם,‏+ 27  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם וּסְלַח לְחֵטְא עֲבָדֶיךָ,‏ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי אַתָּה תַּדְרִיכֵם בַּאֲשֶׁר לַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת בָּהּ;‏+ וְתֵן מָטָר+ עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לְעַמְּךָ כְּנַחֲלָה.‏ 28  ‏”‏אִם יִהְיֶה רָעָב בָּאָרֶץ,‏+ אוֹ מַגֵּפָה,‏+ שִׁדָּפוֹן,‏* יֵרָקוֹן,‏*+ נְחִיל אַרְבֶּה אוֹ אַרְבֶּה רְעַבְתָּנִי,‏*+ אוֹ אִם יָצוּרוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבֵיהֶם בְּאַחַת מֵעָרֵי הָאָרֶץ*+ אוֹ אִם יִהְיוּ כָּל נֶגַע אוֹ מַחֲלָה אֲחֵרִים,‏+ 29  כָּל תְּפִלָּה,‏+ כָּל תְּחִנָּה+ אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל אָדָם אוֹ לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (‏כִּי כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת נִגְעוֹ וּמַכְאוֹבוֹ)‏+ בְּפָרְשָׂם כַּפֵּיהֶם אֶל הַבַּיִת הַזֶּה,‏+ 30  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם,‏ מְקוֹם מִשְׁכָּנְךָ,‏+ וּסְלַח;‏+ וּגְמֹל לְכָל אֶחָד כְּכָל דְּרָכָיו,‏ כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת לְבָבוֹ (‏אַתָּה לְבַדְּךָ בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ אֶת לְבַב בְּנֵי הָאָדָם)‏,‏+ 31  לְמַעַן יִירָאוּךָ בְּלֶכְתָּם בִּדְרָכֶיךָ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ.‏ 32  ‏”‏וְגַם בַּאֲשֶׁר לַנָּכְרִי אֲשֶׁר אֵינוֹ מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,‏ וַאֲשֶׁר יָבוֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל*+ וְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה,‏ וְהוּא יָבוֹא וְיִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה,‏+ 33  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם,‏ מְקוֹם מִשְׁכָּנְךָ,‏ וַעֲשֵׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מִמְּךָ הַנָּכְרִי,‏ לְמַעַן יֵדְעוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שִׁמְךָ+ וְיִירְאוּ אוֹתְךָ,‏ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,‏ וְיֵדְעוּ כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.‏ 34  ‏”‏אִם יֵצֵא עַמְּךָ לְמִלְחָמָה עַל אוֹיְבָיו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אוֹתָם+ וְיִתְפַּלְּלוּ+ אֵלֶיךָ לְכִוּוּן הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְאֶל הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לְשִׁמְךָ,‏+ 35  שְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם וַעֲשֵׂה מִשְׁפָּט לְמַעֲנָם.‏+ 36  ‏”‏אִם יֶחְטְאוּ לְךָ (‏כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר אֵינוֹ חוֹטֵא)‏,‏+ וְתִתְמַלֵּא כַּעַס עֲלֵיהֶם וְתִנְטֹשׁ אוֹתָם בְּיַד אוֹיֵב,‏ וְיִקְּחוּ אוֹתָם שׁוֹבֵיהֶם בַּשֶּׁבִי אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה,‏+ 37  וְיִתְעַשְּׁתוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִלְקְחוּ אֵלֶיהָ בַּשֶּׁבִי,‏ וְיָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ וְיִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ הֵם שְׁבוּיִים בְּאָמְרָם,‏ ’‏חָטָאנוּ וְעָשִׂינוּ אֶת הָרַע;‏ פָּעַלְנוּ בְּרִשְׁעוּת’‏,‏+ 38  וְיָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לִבָּם+ וּבְכָל נַפְשָׁם* בָּאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ הֵם שְׁבוּיִים,‏+ אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִלְקְחוּ בַּשֶּׁבִי,‏ וְיִתְפַּלְּלוּ לְכִוּוּן אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתֵיהֶם וְאֶל הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ+ וְאֶל הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לְשִׁמְךָ,‏ 39  שְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם,‏ מְקוֹם מִשְׁכָּנְךָ,‏ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם,‏ וַעֲשֵׂה מִשְׁפָּט לְמַעֲנָם+ וּסְלַח לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לְךָ.‏ 40  ‏”‏כָּעֵת,‏ אֱלֹהַי,‏ יִהְיוּ נָא עֵינֶיךָ פְּתוּחוֹת וְאָזְנֶיךָ קַשּׁוּבוֹת לַתְּפִלָּה הַנִּשֵּׂאת בַּמָּקוֹם הַזֶּה,‏*+ 41  וְכָעֵת,‏ קוּם,‏ יְהֹוָה אֱלֹהִים,‏ אֶל מְקוֹם מְנוּחָתְךָ,‏+ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזְּךָ.‏ יִלְבְּשׁוּ כֹּהֲנֶיךָ,‏ יְהֹוָה אֱלֹהִים,‏ יְשׁוּעָה,‏ וְיִשְׂמְחוּ נֶאֱמָנֶיךָ בְּטוּבְךָ.‏+ 42  יְהֹוָה אֱלֹהִים,‏ אַל תִּדְחֶה אֶת* מְשִׁיחֲךָ.‏+ זְכֹר אֶת חַסְדְּךָ לְדָוִד עַבְדְּךָ”‏.‏+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏בנך,‏ היוצא מחלציך”‏.‏
אורכה של אמה היה 5.‏44 ס״מ.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏המתחם;‏ החצר”‏.‏
או ”‏לא יחדל איש משושלתך”‏.‏
או ”‏ורעהו מטיל עליו קללה”‏.‏ כלומר,‏ שבועה הנושאת בתוכה קללה כעונש אם תהיה השבועה שבועת שקר או תופר.‏
או ”‏קללה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אָלָה”‏,‏ כלומר קללה.‏
או ”‏תזכה”‏.‏
או ”‏עינית”‏.‏
או ”‏חגבים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בארץ שעריו”‏.‏
מחלת צמחים.‏
מכת תבואה הנובעת מרוחות קדים.‏
או ”‏בשל המוניטין הגדול שלך”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏באשר למקום הזה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אל תשב פני”‏.‏