כן,‏ לעיתים קרובות נרתמים עדי־יהוה לעזרתם של נפגעי אסונות.‏ אנו מעניקים סיוע מעשי הן לעדי־יהוה והן לאנשים שאינם עדי־יהוה,‏ וזאת בהתאם להנחיית המקרא בגלטים ו׳:‏10‏:‏ ”‏ניטיב עם כל אדם,‏ ובייחוד עם בני אמונתנו”‏.‏ אנו גם משתדלים לספק את התמיכה הרגשית והרוחנית הנחוצה מאוד לנפגעי אסונות (‏קורינתים ב׳.‏ א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

 לאחר שמכה אסון מנסים זקני־הקהילה מהאזור הפגוע ליצור קשר עם כל חברי הקהילות כדי לברר אם הם בריאים ושלמים ולדעת איזו עזרה דרושה להם.‏ אחר כך מדווחים הזקנים לסניף המקומי של עדי־יהוה על ממצאיהם ועל מאמצי הסיוע הראשוניים.‏

 אם הסיוע הדרוש הוא מעבר ליכולתן של הקהילות באותו אזור,‏ מארגן הגוף המנהל של עדי־יהוה עזרה נוספת.‏ באופן דומה דאגו המשיחיים הקדומים זה לזה בתקופת רעב (‏קורינתים א׳.‏ ט״ז:‏1–4‏)‏.‏ הסניף המקומי ממנה ”‏ועדות סיוע לנפגעי אסונות”‏ שתפקידן לארגן ולתאם את פעולות הסיוע.‏ כמו כן,‏ עדי־יהוה מאזורים אחרים תורמים מזמנם וממשאביהם לעזרת הנפגעים (‏משלי י״ז:‏17‏)‏.‏

 התרומות הנשלחות לסניפים של עדי־יהוה משמשות בין היתר למתן סיוע לנפגעי אסונות (‏מעשי השליחים י״א:‏27–30;‏ קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏13–15‏)‏.‏ הואיל והעבודה מתבצעת על־ידי מתנדבים שלא בשכר,‏ הכספים הנתרמים מוזרמים לפעולות הסיוע עצמן ולא לכיסוי הוצאות הנהלה.‏ אנו מקפידים לעשות שימוש מושכל בכל התרומות המתקבלות (‏קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏20‏)‏.‏