עם ישראל הקדום נלחם במלחמות — למה אנחנו לא נלחמים?
”אם מישהו מכם יסרב להילחם נגד צרפת או אנגליה, כולכם תמותו!” צעק קצין נאצי על קבוצה של עדי־יהוה בזמן מלחמת העולם השנייה. למרות שחיילי אס־אס חמושים עמדו בסמוך, אף אחד מאחינו לא נכנע לנוכח האיומים. איזו עמדה אמיצה! הדוגמה הזו מדגישה היטב את העמדה שלנו כעדי־יהוה: אנחנו מסרבים להילחם במלחמות של העולם ונחושים לא לנקוט בהן צד אפילו אל מול איומי מוות.
אבל לא כל מי שטוענים שהם הולכים אחרי המשיח מסכימים עם עמדה זו. רבים חושבים שתלמידי המשיח יכולים וצריכים להגן על ארצם. אולי הם אומרים: ’עם ישראל הקדום היה עם אלוהים והם נלחמו במלחמות; למה המשיחיים לא יכולים לעשות את זה כיום?’ איך תשיב לטענה הזו? תוכל להסביר שמצבם של עם ישראל הקדום שונה לגמרי ממצבם של משרתי אלוהים כיום. שים לב לחמישה הבדלים.
1. משרתי אלוהים השתייכו כולם לאומה אחת
בעבר יהוה קיבץ את משרתיו לאומה אחת — עם ישראל. הוא כינה את בני ישראל ’קניינו המיוחד מכל העמים’ (שמ׳ י״ט:5). הוא גם הקצה להם שטח מוגדר. לכן כשאלוהים ציווה על עם ישראל להילחם נגד עמים אחרים, הם לא נלחמו בעובדי יהוה אחרים או הרגו אותם. a
כיום משרתי יהוה האמיתיים הם ”מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות” (ההת׳ ז׳:9). אם משרתי אלוהים היו משתתפים במלחמות, הם היו עלולים להילחם באחיהם לאמונה ואפילו להרוג אותם.
2. יהוה ציווה על עם ישראל לצאת למלחמה
בעבר יהוה החליט מתי עם ישראל צריך לצאת למלחמה ומאילו סיבות. לדוגמה, אלוהים הורה לעם ישראל להוציא לפועל את משפטו על הכנענים שהיו ידועים בעבודת שדים, באי־מוסריות מינית מזוויעה ובהקרבת ילדים. יהוה ציווה על עם ישראל להסיר את ההשפעה הרעה הזו מהארץ שהבטיח להם (וי׳ י״ח:24, 25). לאחר שעם ישראל התיישבו בארץ המובטחת, אלוהים לעיתים אישר להם להילחם כדי להגן על העם מאויבים אכזריים (שמ״ב ה׳:17–25). אבל בשום שלב יהוה לא הסכים שהם יצאו על דעת עצמם למלחמה. כשהם בכל זאת נהגו כך, התוצאות לרוב היו טרגיות (במ׳ י״ד:41–45; דה״ב ל״ה:20–24).
כיום יהוה לא מורה לבני אדם לצאת למלחמה. האומות נלחמות כדי לקדם את מטרותיהן, ולא את מטרותיו של אלוהים. הן יוצאות למלחמה בשביל שטח או רווח כספי, או בגלל סיבות פוליטיות או אידיאולוגיות. אבל מה לגבי מי שטוענים שהם נלחמים בשם אלוהים, כדי להגן על הדת שלהם או כדי להרוג את אויבי אלוהים? יהוה הוא שיגן על משרתיו האמיתיים וישמיד את אויביו במלחמה עתידית — מלחמת הר מגידון (ההת׳ ט״ז:14, 16). במלחמה זו צבא אלוהים יהיה מורכב כולו מכוחותיו השמימיים, ולא ממשרתיו הארציים (ההת׳ י״ט:11–15).
3. עם ישראל חסו על חייהם של מי שגילו אמונה
האם במלחמות כיום חסים על חייהם של הנאמנים כפי שבמלחמת יהוה ביריחו חסו על חיי רחב ומשפחתה?
בעבר החיילים בעם ישראל גילו רחמים כלפי מי שגילו אמונה באלוהים, והרגו רק את מי שיהוה שפט כראויים להשמדה. שים לב לשתי דוגמאות. אף שיהוה ציווה להחריב את יריחו, עם ישראל חסו על חיי רחב ומשפחתה בזכות אמונתה (יהו׳ ב׳:9–16; ו׳:16, 17). בהמשך הם חסו על חייהם של כל תושבי העיר גבעון אחרי שהגבעונים גילו יראת אלוהים (יהו׳ ט׳:3–9, 17–19).
כיום אומות שיוצאות למלחמה לא חסות על חייהם של מי שמגלים אמונה. ולרוב אזרחים חפים מפשע נהרגים באותן מלחמות.
4. עם ישראל היו צריכים לציית לחוקי אלוהים בנוגע למלחמות
בעבר יהוה דרש מהחיילים בעם ישראל להילחם לפי ההנחיות שלו. לדוגמה, במקרים מסוימים אלוהים ביקש מהם להציע ”תנאי שלום” לעיר שלחמו נגדה (דב׳ כ׳:10). יהוה גם ציפה שהחיילים בעם ישראל ישמרו על הטוהר הפיזי והמוסרי שלהם ושל המחנה שלהם (דב׳ כ״ג:9–14). בניגוד לצבאות של העמים שמסביב שנהגו לאנוס נשים בשטחים שכבשו, יהוה אסר על עם ישראל לעשות כן. למעשה, הם לא יכלו להתחתן עם אישה שבויה עד שיעבור חודש מלכידת העיר (דב׳ כ״א:10–13).
כיום רוב המדינות חתמו על הסכמים בינלאומיים שקובעים כללי מלחמה. כללים אלה אומנם נועדו להגן על האזרחים, אבל למרבה הצער הם מופרים בהרבה מקרים.
5. אלוהים נלחם עבור עמו
האם אלוהים נלחם כיום עבור אומה כלשהי כפי שנלחם עבור עם ישראל ביריחו?
בעבר יהוה נלחם עבור עם ישראל ולא פעם העניק להם ניצחונות בדרך נס. לדוגמה, איך יהוה עזר להם להביס את העיר יריחו? בהכוונת יהוה, כשעם ישראל ”השמיע תרועת מלחמה בקול גדול, נפלה החומה ארצה”, מה שהקל עליהם לכבוש את העיר (יהו׳ ו׳:20). ואיך הם ניצחו בקרב מול האמורים? יהוה ”השליך עליהם... אבני ברד גדולות מן השמיים... למעשה, רבים מתו מאבני הברד מאשר מחרבם של בני ישראל” (יהו׳ י׳:6–11).
כיום יהוה לא נלחם עבור אף אומה בכדור הארץ. מלכותו, שבראשה עומד ישוע, ”אינה חלק מן העולם הזה” (יוח׳ י״ח:36). לעומת זאת, לשטן יש סמכות על כל ממשלות האדם. המלחמות האכזריות של העולם משקפות את אישיותו המרושעת (לוקס ד׳:5, 6; יוח״א ה׳:19).
המשיחיים האמיתיים הם עושי שלום
כפי שראינו, מצבנו כיום שונה לגמרי מזה של עם ישראל הקדום. אבל ההבדלים האלה הם לא הסיבות היחידות לכך שאנחנו לא משתתפים במלחמות. יש סיבות נוספות. לדוגמה, אלוהים ניבא שבאחרית הימים מי שילמדו ממנו ”לא ילמדו עוד מלחמה”, ובטח שלא ישתתפו בה (יש׳ ב׳:2–4). בנוסף לכך, המשיח אמר שתלמידיו לא יהיו ”חלק מן העולם”; הם לא ינקטו צד במלחמות העולם (יוח׳ ט״ו:19).
המשיח גם עודד את תלמידיו לעשות צעד נוסף. הוא הורה להם להימנע מגישות שמובילות לתרעומת, כעס ומלחמה (מתי ה׳:21, 22). הוא גם לימד את תלמידיו להיות ”עושי שלום” ולאהוב את אויביהם (מתי ה׳:9, 44).
מה לגבינו כיחידים? ברור שאין לנו שום רצון להילחם באף מלחמה, אבל האם יכול להיות שיש בליבנו שמץ של עוינות שעלול לגרום לסכסוכים או פילוגים בקהילה? חשוב שנמשיך להתאמץ להסיר מתוכנו כל רגש כזה (יעקב ד׳:1, 11).
במקום להשתתף במלחמות בין האומות, אנחנו מקדמים שלום ואהבה בינינו (יוח׳ י״ג:34, 35). הבה נהיה נחושים להישאר ניטרליים בשעה שאנחנו מצפים ליום שיהוה ישבית את כל המלחמות לנצח (תהל׳ מ״ו:9).
a לעיתים שבטי ישראל נלחמו זה בזה, אבל המלחמות הפנימיות האלה הכעיסו את יהוה (מל״א י״ב:24). במקרים אחרים הוא תמך במאבקים כאלה כי שבטים מסוימים מרדו בו או ביצעו חטאים חמורים אחרים (שופ׳ כ׳:3–35; דה״ב י״ג:3–18; כ״ה:14–22; כ״ח:1–8).
אולי יעניין אותך גם
שאלות נפוצות
למה עדי־יהוה לא מתגייסים לצבא?
עדי־יהוה ידועים ברחבי העולם כמי שאינם מתגייסים לצבא. למד מהי הסיבה לעמדתנו.
