כיצד הפכת למוזיקאי?‏

שני הוריי פסנתרנים.‏ הם התחילו ללמד אותי לנגן בפסנתר כשהייתי בן חמש.‏ בהמשך למדתי בבית־ספר למוזיקה לילדים מחוננים בטשקנט.‏

אילו אתגרים כרוכים בהופעה עם תזמורת?‏

כל תזמורת היא ייחודית.‏ תזמורת היא כמו כלי נגינה ענק שבו ”‏מנגן”‏ המנצח.‏ האתגר העיקרי של הסולן הוא לשמור על אינטראקציה מאוזנת בינו לבין מנצח התזמורת.‏ אין מישהו שתמיד מוביל,‏ אלא כל אחד צריך לתת מקום לאחר,‏ כמו בשיחה בין חברים.‏ בדרך כלל יש לך רק חזרה אחת או שתיים כדי להגיע לשיתוף פעולה כזה.‏

כמה זמן אתה מקדיש לתרגול?‏

לפחות שלוש שעות ביום,‏ ולא רק כדי לתרגל קטעים קשים.‏ אני גם לומד את המבנה של כל יצירה שאני עומד לבצע — מבלי לנגן אותה.‏ בנוסף,‏ אני מקשיב ליצירות אחרות של מלחין היצירה שאני עובד עליה כדי להבינה טוב יותר.‏

מה לדעתך הופך אדם לפסנתרן דגול?‏

היכולת שלו לגרום לפסנתר ”‏לשיר”‏.‏ אני אסביר למה אני מתכוון.‏ פסנתר הוא כלי הקשה.‏ לאחר שמקישים על הקלידים,‏ הצליל שמתקבל הולך ונחלש — בשונה מכלי נשיפה או מקול האדם,‏ אשר יכולים לשמור על צליל יציב ואף להגביר את עוצמתו.‏ האתגר של הפסנתרנים הוא להתגבר על נטייתו של הצליל לדעוך.‏ הם עושים זאת בעזרת תנועות עדינות של האצבעות ופרק כף היד,‏ וכן בעזרת שימוש מיומן בדוושה הימנית של הפסנתר,‏ שבאמצעותה ניתן להאריך את משך הצלילים ולשנות את הגוון  שלהם.‏ פסנתרנים השולטים בטכניקות המורכבות הללו יכולים לגרום לפסנתר להפיק צלילים הדומים לצלילי חליל,‏ קרן יער ואף להישמע כמו תזמורת שלמה.‏ הם גם יכולים לגרום לפסנתר להישמע כמו הכלי המוזיקלי הנעלה ביותר — קולו של האדם.‏

ניכר שיש לך אהבה עזה למוזיקה.‏

בעיניי המוזיקה היא שפה המסוגלת לעורר ולבטא בצורה הטובה ביותר רגשות שקשה,‏ או אף בלתי אפשרי,‏ להביע במילים.‏

מה גרם לך להתחיל להתעניין בנושאים רוחניים?‏

בבית הוריי תמיד היו ספרים רבים שאבי הביא ממוסקבה.‏ באחד הספרים שאהבתי במיוחד היו סיפורים מקראיים המתארים את ראשית ההיסטוריה ואת תולדות בני ישראל.‏ גם נתקלתי בספר ביכולתך לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות,‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.‏ * הספר הזה ריתק אותי מפני שהוא הסביר בבירור את אמיתות המקרא.‏ ב־1991 עברתי לספרד כדי ללמוד מוזיקה.‏ לקחתי אתי את הספר וקראתי אותו מספר פעמים.‏ כך נחשפתי לאמונה שאינה נשענת רק על רגשות,‏ אלא גם על הוכחות מוצקות וטיעונים משכנעים.‏

גם קסמה לי מאוד הבטחת המקרא שבני האדם יוכלו לחיות לנצח עלי אדמות;‏ זה נראה לי כל כך הגיוני.‏ אבל באותה תקופה עדיין לא פגשתי את עדי־יהוה.‏ לכן החלטתי שכאשר אפגוש אותם,‏ אבקש מהם שיעורי מקרא.‏

כיצד פגשת את עדי־יהוה?‏

מספר ימים לאחר שהגעתי להחלטה זו,‏ ראיתי שתי נשים עם ספר מקרא בידן.‏ ’‏הן נראות כמו האנשים שקראתי עליהם בספר שלי’‏,‏ חשבתי לעצמי.‏ ’‏הן מבשרות בדיוק כפי שעשו המשיחיים בימי המקרא’‏.‏ תוך זמן קצר התחלתי ללמוד את המקרא בעזרתו של אחד מעדי־יהוה.‏ כיום מה שמסב לי את השמחה הרבה ביותר הוא לעזור לאחרים ללמוד על בוראנו.‏

בעברך היית אתיאיסט.‏ מה שכנע אותך להאמין בבורא?‏

הייתה זו המוזיקה.‏ כמעט כל אדם מעריך מוזיקה,‏ ואף חיה אינה מסוגלת להעריך מוזיקה כמו האדם.‏ מוזיקה יכולה להביע שמחה,‏ ביטחון,‏ רכות וכמעט כל רגש אנושי.‏ באופן טבעי כולנו מניעים את גופנו לשמע מקצבים מוזיקליים.‏ אך האם המוזיקה הכרחית להישרדותנו?‏ האם יש לה תפקיד ב”‏הישרדות הכשירים ביותר”‏,‏ כפי שמלמדים האבולוציוניסטים?‏ אני חושב שלא.‏ לדעתי לא הגיוני להניח שהמוח האנושי,‏ המסוגל ליצור ולהעריך מוזיקה כמו זו של מוצרט ובטהובן,‏ הוא תוצר של אבולוציה.‏ הגיוני הרבה יותר להסיק שמוחנו הוא פרי כפיו של בורא אוהב וחכם.‏

מה גרם לך להאמין שהמקרא הוא ספר מאת אלוהים?‏

המקרא הוא אוסף של 66 ספרים,‏ והוא נכתב במשך כ־600,‏1 שנה בידי קרוב ל־40 איש.‏ שאלתי את עצמי:‏ ’‏מי יכול היה לנצח על כתיבתה של יצירת מופת הרמונית זו?‏’‏ התשובה ההגיונית היחידה היא אלוהים.‏ בעיניי המקרא הוא כמו סימפוניה בעלת מבנה אלגנטי המאורגנת להפליא ומכילה מסר נוגע ללב עבור האנושות כולה.‏