”לא הגענו להסכמה באשר לשאלה אם לאלוהים יש שם פרטי,‏ ואם אכן יש לו שם פרטי,‏ מהו שמו” (‏פרופסור דיוויד קנינגהאם,‏ מחקרים תיאולוגיים ‏[Theological Studies])‏.‏

אלוהים אמר:‏ ”אני יהוה,‏ הוא שמי” (‏ישעיהו מ״ב:‏8‏)‏.‏ משמעות השם יהוה היא ”גורם להיות” (‏שמות ג׳:‏14‏)‏.‏

יהוה רוצה שנשתמש בשמו.‏ ‏”קִראו בשמו”,‏ מציין המקרא.‏ ‏”הודיעו בעמים עלילותיו.‏ הזכירו כי נשגב שמו” (‏ישעיהו י״ב:‏4‏)‏.‏

משרתי אלוהים נאמנים רבים השתמשו בשמו.‏ לדוגמה,‏ מחבר התהלים אמר:‏ ”ויֵדעו כי אתה,‏ שמך יהוה,‏ לבדך עליון על כל הארץ” (‏תהלים פ״ג:‏19‏)‏.‏ בנוסף,‏ ישוע לימד את תלמידיו על אודות שם אלוהים.‏ מדוע?‏ הוא ציין:‏ ”כדי שהם יאהבו כפי שאהבת אותי ואני אהיה מאוחד אתם” (‏יוחנן י״ז:‏26‏)‏.‏

”אדם שאינו מכיר את אלוהים בשמו,‏ אינו מכירו כאישיות”,‏ כתב התיאולוג וולטר לאורי,‏ ”והוא אינו מסוגל לאהוב אותו אם הוא נתפס בעיניו ככוח סתמי ותו לא”.‏

ויקטור נהג לנכוח מדי שבוע בכנסייה,‏ אך הוא לא חש שהוא באמת מכיר את אלוהים.‏ ”כאשר למדתי ששמו של אלוהים הוא יהוה,‏ זה היה כאילו ערכו בינינו היכרות רשמית”,‏ הוא מספר.‏ ”הרגשתי שסוף סוף פגשתי את מי ששמעתי עליו כל כך הרבה.‏ התחלתי לראות בו דמות ממשית ולפתח עמו קשר קרוב”.‏

יהוה קרב אל אנשים המשתמשים בשמו.‏ אלוהים מבטיח ”לחושבי שמו” את ההבטחה הבאה:‏ ”חמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו” (‏מלאכי ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ אלוהים גם גומל למי שקוראים בשמו.‏ המקרא מציין:‏ ”כל הקורא בשם יהוה ייוושע” (‏רומים י׳:‏13‏)‏.‏