יוחנן 14‏:1‏-31

  • רק דרך ישוע מתאפשרת גישה אל האב ‏(‏1–14‏)‏

    • ‏’‏אני הדרך,‏ האמת והחיים’‏ ‏(‏6‏)‏

  • ישוע מבטיח לתת את רוח הקודש ‏(‏15–31‏)‏

    • ‏”‏האב גדול ממני”‏ ‏(‏28‏)‏

יד  ‏”‏אַל יֶחְרַד לְבַבְכֶם.‏+ גַּלּוּ אֱמוּנָה בֶּאֱלֹהִים;‏+ גַּלּוּ אֱמוּנָה גַּם בִּי.‏  בְּבֵית אָבִי יֵשׁ מְעוֹנוֹת* רַבִּים;‏ אִלְמָלֵא כֵן לֹא הָיִיתִי אוֹמֵר זֹאת,‏ כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָכִין לָכֶם מָקוֹם.‏+  וּלְאַחַר שֶׁאֵלֵךְ וְאָכִין לָכֶם מָקוֹם,‏ אָבוֹא שׁוּב וְאֶקַּח אֶתְכֶם אֶל בֵּיתִי,‏ כְּדֵי שֶׁגַּם אַתֶּם תִּהְיוּ הֵיכָן שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה.‏+  וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ אַתֶּם מַכִּירִים”‏.‏  אָמַר לוֹ תּוֹמָא:‏+ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ.‏ כֵּיצַד נַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ?‏”‏  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֲנִי הַדֶּרֶךְ+ וְהָאֱמֶת+ וְהַחַיִּים.‏+ אִישׁ אֵינוֹ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי.‏+  אִלּוּ הִכַּרְתֶּם אוֹתִי,‏ הֲיִיתֶם מַכִּירִים גַּם אֶת אָבִי;‏ מֵעַתָּה אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתוֹ וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ”‏.‏+  אָמַר לוֹ פִילִיפּוֹס:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ הַרְאֵה לָנוּ אֶת הָאָב,‏ וְנִסְתַּפֵּק בָּזֶה”‏.‏  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן אֲנִי אִתְּכֶם,‏ וַעֲדַיִן אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי,‏ פִילִיפּוֹס?‏ מִי שֶׁרָאָה אוֹתִי רָאָה גַּם אֶת הָאָב.‏+ אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר,‏ ’‏הַרְאֵה לָנוּ אֶת הָאָב?‏’‏ 10  הַאִם אֵינְךָ מַאֲמִין שֶׁאֲנִי מְאֻחָד עִם הָאָב וְהָאָב מְאֻחָד אִתִּי?‏+ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֵינֶנִּי אוֹמֵר מִטַּעַם עַצְמִי,‏+ אֶלָּא שֶׁהָאָב אֲשֶׁר נִשְׁאָר מְאֻחָד אִתִּי עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשָׂיו.‏ 11  הַאֲמִינוּ לִי שֶׁאֲנִי מְאֻחָד עִם הָאָב וְהָאָב מְאֻחָד אִתִּי;‏ וְאִם לֹא,‏ הַאֲמִינוּ בְּשֶׁל הַמַּעֲשִׂים עַצְמָם.‏+ 12  אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,‏ הַמְּגַלֶּה אֱמוּנָה בִּי,‏ יַעֲשֶׂה גַּם הוּא אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה;‏ וּמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה יַעֲשֶׂה,‏+ כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הָאָב.‏+ 13  זֹאת וְעוֹד,‏ כָּל מָה שֶׁתְּבַקְּשׁוּ בִּשְׁמִי אֶעֱשֶׂה,‏ כְּדֵי שֶׁיְּפֹאַר הָאָב בְּאֶמְצָעוּת הַבֵּן.‏+ 14  אִם תְּבַקְּשׁוּ דָּבָר בִּשְׁמִי,‏ אֶעֱשֶׂה זֹאת.‏ 15  ‏”‏אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי,‏ אֲזַי תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי.‏+ 16  וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ מֵהָאָב וְהוּא יִתֵּן לָכֶם עוֹזֵר* נוֹסָף שֶׁיִּהְיֶה אִתְּכֶם לְעוֹלָם+ 17  אֶת רוּחַ הָאֱמֶת+ אֲשֶׁר הָעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל,‏ כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָהּ.‏+ אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתָהּ,‏ כִּי הִיא נִשְׁאֶרֶת אִתְּכֶם וְשׁוֹכֶנֶת בָּכֶם.‏ 18  לֹא אֶעֱזֹב אֶתְכֶם אֲבֵלִים;‏* אָבוֹא אֲלֵיכֶם.‏+ 19  עוֹד מְעַט וְהָעוֹלָם לֹא יוֹסִיף לִרְאוֹתֵנִי,‏ אֲבָל אַתֶּם תִּרְאוּ אוֹתִי,‏+ כִּי אֲנִי חַי וְאַתֶּם תִּחְיוּ.‏ 20  בַּיּוֹם הַהוּא תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי מְאֻחָד עִם אָבִי וְאַתֶּם מְאֻחָדִים אִתִּי וַאֲנִי מְאֻחָד אִתְּכֶם.‏+ 21  הַמְּקַבֵּל אֶת מִצְווֹתַי וְשׁוֹמֵר אוֹתָן,‏ הוּא הָאוֹהֵב אוֹתִי.‏ וְהָאוֹהֵב אוֹתִי אָבִי יֹאהַב אוֹתוֹ,‏ וַאֲנִי אֹהַב אוֹתוֹ וְאֶתְגַּלֶּה בְּפָנָיו”‏.‏ 22  שָׁאַל אוֹתוֹ יְהוּדָה+ (‏לֹא אִישׁ קְרִיּוֹת)‏:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ מַדּוּעַ אַתָּה מִתְכַּוֵּן לְהִתְגַּלּוֹת בְּפָנֵינוּ וְלֹא בִּפְנֵי הָעוֹלָם?‏”‏ 23  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יִשְׁמֹר אֶת דְּבָרַי+ וְאָבִי יֹאהַב אוֹתוֹ,‏ וְנָבוֹא אֵלָיו וְנִשְׁכֹּן אִתּוֹ.‏+ 24  מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת דְּבָרַי.‏ וְהַדָּבָר שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים אֵינוֹ שֶׁלִּי,‏ אֶלָּא שֶׁל הָאָב אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתִי.‏+ 25  ‏”‏אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹדִי אִתְּכֶם.‏ 26  אֲבָל הָעוֹזֵר,‏ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר הָאָב יִשְׁלַח בִּשְׁמִי,‏ הוּא יְלַמֵּד אֶתְכֶם הַכֹּל וְיַזְכִּיר לָכֶם אֶת כָּל מָה שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם.‏+ 27  אֲנִי מַשְׁאִיר לָכֶם שָׁלוֹם;‏ אֶת שְׁלוֹמִי אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם.‏+ לֹא כְּמוֹ שֶׁנּוֹתֵן הָעוֹלָם אֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לָכֶם.‏ אַל יֶחְרַד לְבַבְכֶם וְאַל תִּפְחֲדוּ.‏ 28  שְׁמַעְתֶּם שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם,‏ ’‏אֲנִי הוֹלֵךְ וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם’‏.‏ אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי אֲזַי תִּשְׂמְחוּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הָאָב,‏ כִּי הָאָב גָּדוֹל מִמֶּנִּי.‏+ 29  כָּעֵת אָמַרְתִּי לָכֶם זֹאת בְּטֶרֶם יִקְרֶה הַדָּבָר,‏ כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ כַּאֲשֶׁר הוּא יִקְרֶה.‏+ 30  לֹא אוֹסִיף לוֹמַר לָכֶם דְּבָרִים רַבִּים,‏ כִּי הִנֵּה בָּא שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה,‏+ וְאֵין לוֹ אֲחִיזָה בִּי.‏*+ 31  אַךְ כְּדֵי שֶׁיֵּדַע הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאָב,‏ אֲנִי עוֹשֶׂה כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלַי הָאָב.‏+ קוּמוּ,‏ נֵלֵךְ מִכָּאן.‏

הערות שוליים

או ”‏משכנות”‏.‏
או ”‏מנחם”‏.‏
או ”‏יתומים”‏.‏
או ”‏ואין לו שליטה עליי”‏.‏