ישעיהו 33‏:1‏-24

  • משפט ותקווה לצדיקים ‏(‏1–24‏)‏

    • יהוה שופטנו,‏ מחוקקנו ומלכנו ‏(‏22‏)‏

    • איש לא יאמר:‏ ”‏חליתי”‏ ‏(‏24‏)‏

לג  הוֹי לְךָ,‏ הַמַּשְׁמִיד אֲשֶׁר לֹא הֻשְׁמַד;‏+הַבּוֹגֵד אֲשֶׁר לֹא בָּגְדוּ בּוֹ!‏ כַּאֲשֶׁר תְּסַיֵּם לְהַשְׁמִיד,‏ תֻּשְׁמַד.‏+ כַּאֲשֶׁר תְּסַיֵּם לִבְגֹּד,‏ יִבְגְּדוּ בְּךָ.‏   יְהֹוָה,‏ חֲמֹל עָלֵינוּ.‏+ תִּקְוָתֵנוּ בְּךָ הִיא.‏ הֱיֵה זְרוֹעֵנוּ*+ מִדֵּי בֹּקֶר,‏כֵּן,‏ יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת מְצוּקָה.‏+   לְשֵׁמַע הֲמֻלָּה נָסִים עַמִּים.‏ כַּאֲשֶׁר אַתָּה קָם,‏ נְפוֹצוֹת אֻמּוֹת.‏+   כְּפִי שֶׁהָאַרְבֶּה הָרְעַבְתָּנִי אוֹסֵף,‏ כָּךְ יֵאָסֵף שְׁלַלְכֶם;‏אֲנָשִׁים יָעוּטוּ עָלָיו כִּנְחִילֵי אַרְבֶּה.‏   יְרוֹמַם יְהֹוָה,‏כִּי הוּא שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים.‏ הוּא יְמַלֵּא אֶת צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט* וּצְדָקָה.‏   הוּא יַצִּיבוּת עִתּוֹתֶיךָ;‏שֶׁפַע יְשׁוּעוֹת,‏+ חָכְמָה,‏ יֶדַע וְיִרְאַת יְהֹוָה+‏— זֶה אוֹצָרוֹ.‏   הִנֵּה גִּבּוֹרֵיהֶם צוֹעֲקִים בַּחוּצוֹת;‏שְׁלִיחֵי הַשָּׁלוֹם בּוֹכִים מָרוֹת.‏   הַדְּרָכִים הָרָאשִׁיּוֹת נְטוּשׁוֹת;‏אִישׁ אֵינוֹ עוֹבֵר בַּנְּתִיבִים.‏ הוּא* הֵפֵר אֶת הַבְּרִית;‏מָאַס בֶּעָרִים;‏אֵין הוּא מַחְשִׁיב אֶת בֶּן הַתְּמוּתָה.‏+   הָאָרֶץ מִתְאַבֶּלֶת* וְנוֹבֶלֶת.‏ הַלְּבָנוֹן הִתְבַּיֵּשׁ;‏+ הוּא הִרְקִיב.‏ הַשָּׁרוֹן נִהְיָה כָּעֲרָבָה,‏וְהַבָּשָׁן וְהַכַּרְמֶל מְנַעֲרִים אֶת עֲלֵיהֶם.‏+ 10  ‏”‏כָּעֵת אָקוּם”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏‏”‏כָּעֵת אֲרוֹמֵם אֶת עַצְמִי;‏+כָּעֵת אֲפָאֵר אֶת עַצְמִי.‏ 11  אַתֶּם הוֹרִים* עֵשֶׂב יָבֵשׁ וּמוֹלִידִים קַשׁ.‏ רוּחֲכֶם שֶׁלָּכֶם תֹּאכַל אֶתְכֶם כָּאֵשׁ.‏+ 12  וְעַמִּים יִהְיוּ כִּשְׁאֵרִיּוֹת מִשְּׂרֵפַת סִיד.‏ כְּקוֹצִים כְּסוּחִים,‏ בָּאֵשׁ יֻצְּתוּ.‏+ 13  הָרְחוֹקִים,‏ הַקְשִׁיבוּ לְמָה שֶׁאֶעֱשֶׂה!‏ וְהַקְּרוֹבִים,‏ הַכִּירוּ בִּגְבוּרָתִי!‏ 14  הַחוֹטְאִים בְּצִיּוֹן חֲרֵדִים;‏+רְעָדָה אָחֲזָה בַּכּוֹפְרִים:‏ ‏’‏מִי מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לָגוּר בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֵשׁ אוֹכֵלָה?‏+ מִי מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לָגוּר עִם לֶהָבוֹת שֶׁאֵין לְכַבּוֹתָן?‏’‏ 15  הַמִּתְהַלֵּךְ בִּצְדָקָה,‏+הַדּוֹבֵר דִּבְרֵי יֹשֶׁר,‏+הַמּוֹאֵס בְּבֶצַע הַמֻּשָּׂג בְּעֹשֶׁק,‏אֲשֶׁר יָדָיו מְסָרְבוֹת לְקַבֵּל שֹׁחַד וְאֵינָן אוֹחֲזוֹת בּוֹ,‏+הָאוֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים,‏וְעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת רַע 16  ‏— הוּא יִשְׁכֹּן בַּמְּרוֹמִים;‏מִפְלָטוֹ הַבָּטוּחַ* יִהְיֶה בַּמְּצוּדוֹת הַסַּלְעִיּוֹת,‏לַחְמוֹ יִנָּתֵן לוֹ,‏וְאַסְפָּקַת מֵימָיו לֹא תִּפָּסֵק”‏.‏+ 17  עֵינֶיךָ יֶחֱזוּ בַּמֶּלֶךְ בְּתִפְאַרְתּוֹ;‏יִרְאוּ הֵן אֶרֶץ רְחוֹקָה.‏ 18  בְּלִבְּךָ תִּזָּכֵר* בָּאֵימָה:‏ ‏”‏הֵיכָן הַסּוֹפֵר?‏* הֵיכָן הַשּׁוֹקֵל אֶת הַמַּס?‏+ הֵיכָן סוֹפֵר הַמִּגְדָּלִים?‏”‏ 19  לֹא תִּרְאֶה עוֹד אֶת הָעָם עַז הַמֵּצַח,‏עַם אֲשֶׁר שְׂפָתוֹ מְעֻרְפֶּלֶת* מִכְּדֵי לַהֲבִינָהּ,‏אֲשֶׁר אֶת לְשׁוֹנוֹ הַמְּגֻמְגֶּמֶת אֵינְךָ יָכוֹל לְהָבִין.‏+ 20  רְאֵה אֶת צִיּוֹן,‏ קִרְיַת חַגֵּינוּ!‏+ עֵינֶיךָ יִרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם כִּנְוֵה שַׁלְוָה,‏אֹהֶל שֶׁלֹּא יֵעָתֵק מִמְּקוֹמוֹ.‏+ לָנֶצַח לֹא יֵעָקְרוּ יְתֵדוֹתָיו,‏וְאַף לֹא אֶחָד מֵחֲבָלָיו יִקָּרַע.‏ 21  אַךְ שָׁם הָאַדִּיר,‏ יְהֹוָה,‏יִהְיֶה לָנוּ אֵזוֹר נְהָרוֹת,‏ תְּעָלוֹת רַחֲבוֹת יָדַיִם,‏אֲשֶׁר לֹא יַפְלִיג בּוֹ צִי סְפִינוֹתוְלֹא יַעַבְרוּ בּוֹ אֳנִיּוֹת אַדִּירוֹת.‏ 22  כִּי יְהֹוָה שׁוֹפְטֵנוּ,‏+יְהֹוָה מְחוֹקְקֵנוּ,‏+יְהֹוָה מַלְכֵּנוּ;‏+הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.‏+ 23  חֲבָלַיִךְ יִהְיוּ רְפוּיִים;‏הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחְזִיק אֶת הַתֹּרֶן אוֹ לִפְרֹשׂ אֶת הַמִּפְרָשׂ.‏ אָז יְחֻלַּק שֶׁפַע שָׁלָל;‏אֲפִלּוּ הַפִּסְּחִים יִבְזְזוּ בִּזָּה רַבָּה.‏+ 24  וְאַף תּוֹשָׁב לֹא יֹאמַר:‏ ”‏חָלִיתִי”‏.‏+ לָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ יִמָּחֵל עֲווֹנוֹ.‏+

הערות שוליים

או ”‏כוחנו”‏.‏
או ”‏בצדק”‏.‏
כלומר,‏ האויב.‏
או אולי ”‏מתייבשת”‏.‏
מלשון היריון.‏
או ”‏משגבו;‏ מקום המחסה הגבוה שלו”‏.‏
או ”‏תהגה”‏.‏
או ”‏המזכיר”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עמקי [‏עמוקי]‏ שפה”‏.‏