ישעיהו 36:1-22
לו בַּשָּׁנָה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר+ נֶגֶד כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַמְּבֻצָּרוֹת וְלָכַד אוֹתָן.+
2 וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר שָׁלַח אֶת הָרַב־שָׁקֵה*+ עִם צָבָא עָצוּם מִלָּכִישׁ+ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בִּירוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְיַצְּבוּ לְיַד תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה,+ אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית אֶל שְׂדֵה הַכּוֹבֵס.+
3 וְאֶלְיָקִים+ בֶּן חִלְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַבַּיִת,* שֶׁבְנָא+ הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר, יָצְאוּ אֵלָיו.
4 אָמַר אֲלֵיהֶם הָרַב־שָׁקֵה: ”אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ, ’כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר: ”מָה הַיְּסוֹד לְבִטְחוֹנְךָ?+
5 אַתָּה אוֹמֵר, ’יֵשׁ לִי תָּכְנִית פְּעֻלָּה וְהַכּוֹחַ לָצֵאת לְמִלְחָמָה’, אַךְ אֵלֶּה מִלִּים רֵיקוֹת. בְּמִי בָּטַחְתָּ, שֶׁאַתָּה מֵעֵז לִמְרֹד בִּי?+
6 הִנֵּה אַתָּה בּוֹטֵחַ בִּתְמִיכַת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, בְּמִצְרַיִם, אֲשֶׁר אִם אִישׁ יִשָּׁעֵן עָלָיו הוּא יַחְדֹּר אֶל כַּף יָדוֹ וִינַקְּבֶהָ. כָּךְ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבּוֹטְחִים בּוֹ.+
7 וְאִם תֹּאמַר לִי, ’בִּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אָנוּ בּוֹטְחִים’, הַאֵין הוּא זֶה אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמוֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחוֹתָיו,+ בְּעוֹדוֹ אוֹמֵר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלַיִם, ’לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ’?”’+
8 וְעַתָּה הִתְעָרֵב נָא עִם אֲדוֹנִי מֶלֶךְ אַשּׁוּר:+ אֶתֵּן לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לִמְצֹא לָהֶם מַסְפִּיק רוֹכְבִים.
9 אִם כֵּן, אֵיךְ תּוּכַל לַהֲדֹף אֲפִלּוּ מוֹשֵׁל אֶחָד אֲשֶׁר הוּא הַקָּטָן מִבֵּין עַבְדֵי אֲדוֹנִי, בְּעוֹדְךָ בּוֹטֵחַ בְּמִצְרַיִם לְהַשָּׂגַת מֶרְכָּבוֹת וּפָרָשִׁים?
10 וְעַתָּה הַאִם לְלֹא רְשׁוּתוֹ שֶׁל יְהֹוָה עָלִיתִי נֶגֶד הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ? יְהֹוָה עַצְמוֹ אָמַר אֵלַי, ’עֲלֵה נֶגֶד הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחֵת אוֹתָהּ’”.
11 בִּתְגוּבָה אָמְרוּ אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא+ וְיוֹאָח אֶל הָרַב־שָׁקֵה:+ ”דַּבֵּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית,+ כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לַהֲבִינָהּ; אַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית* בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה”.+
12 אַךְ הָרַב־שָׁקֵה אָמַר: ”הַאִם רַק אֶל אֲדוֹנְךָ וְאֵלֶיךָ שָׁלַח אוֹתִי אֲדוֹנִי לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? הַאִם לֹא גַּם אֶל הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים עַל הַחוֹמָה, אֵלֶּה אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֶת צוֹאָתָם וְיִשְׁתּוּ אֶת הַשֶּׁתֶן שֶׁלָּהֶם עִמָּכֶם?”
13 וְהָרַב־שָׁקֵה עָמַד וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל בִּיהוּדִית*+ וְאָמַר: ”שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר.+
14 כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ, ’אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ, כִּי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּילְכֶם.+
15 וְאַל יִגְרֹם לָכֶם חִזְקִיָּהוּ לִבְטֹחַ בִּיהֹוָה+ בְּאָמְרוֹ: ”יְהֹוָה לְלֹא סָפֵק יַצִּילֵנוּ, וְלֹא תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר”.
16 אַל תַּקְשִׁיבוּ לְחִזְקִיָּהוּ, כִּי כָּךְ אוֹמֵר מֶלֶךְ אַשּׁוּר: ”עֲשׂוּ אִתִּי שָׁלוֹם וְהִכָּנְעוּ,* וְאִישׁ אִישׁ מִכֶּם יֹאכַל מִגַּפְנוֹ וּמֵעֵץ תְּאֵנָתוֹ וְיִשְׁתֶּה אֶת מֵי בּוֹרוֹ,
17 עַד אֲשֶׁר אָבוֹא וְאֶקַּח אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם,+ אֶרֶץ דָּגָן וְיַיִן חָדָשׁ, אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים.
18 אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ בְּאָמְרוֹ, ’יְהֹוָה יַצִּילֵנוּ’. הַאִם יֵשׁ בֶּאֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת אֶחָד אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר?+
19 הֵיכָן אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד?+ הֵיכָן אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם?+ וְהַאִם הִצִּילוּ הֵם אֶת שׁוֹמְרוֹן מִיָּדִי?+
20 מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי שֶׁיְּהֹוָה יַצִּיל אֶת יְרוּשָׁלַיִם מִיָּדִי?”’”+
21 אַךְ הֵם הֶחְרִישׁוּ וְלֹא עָנוּ לוֹ דָּבָר, כִּי פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה, ”אַל תַּעֲנוּ לוֹ”.+
22 וְאֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַבַּיִת,* שֶׁבְנָא+ הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר בָּאוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְּגָדִים וְאָמְרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי הָרַב־שָׁקֵה.
הערות שוליים
^ או ”שר המשקים”.
^ או ”הארמון”.
^ או ”בשפת היהודים”.
^ או ”בשפת היהודים”.
^ נה״מ, ”עשו איתי ברכה וצאו אליי”.
^ או ”הארמון”.
