מעשי השליחים 1‏:1‏-26

  • אל תיאופילוס ‏(‏1–5‏)‏

  • תהיו עדים עד קצה העולם ‏(‏6–8‏)‏

  • ישוע עולה השמיימה ‏(‏9–11‏)‏

  • התלמידים מתאספים באחדות ‏(‏12–14‏)‏

  • מתתיה נבחר במקום יהודה איש קריות ‏(‏15–26‏)‏

א  תֵּאוֹפִילוֹס,‏ בַּחִבּוּר הָרִאשׁוֹן כָּתַבְתִּי עַל אוֹדוֹת כָּל מָה שֶׁעָשָׂה וְלִמֵּד יֵשׁוּעַ לְמִן הַהַתְחָלָה+  וְעַד הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִלְקַח הַשָּׁמַיְמָה,‏+ וְזֹאת לְאַחַר שֶׁבְּהַדְרָכַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נָתַן הוֹרָאוֹת לַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּחַר.‏+  אַחֲרֵי סִבְלוֹ הוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם חַי בְּהוֹכָחוֹת מְשַׁכְנְעוֹת רַבּוֹת.‏+ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם נִרְאָה אֲלֵיהֶם,‏ וְהוּא דִּבֵּר עַל מַלְכוּת אֱלֹהִים.‏+  וְכַאֲשֶׁר נִפְגַּשׁ אִתָּם הוֹרָה לָהֶם:‏ ”‏אַל תַּעַזְבוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם,‏+ אֶלָּא חַכּוּ לְקִיּוּם הַבְטָחָתוֹ שֶׁל הָאָב+ שֶׁאוֹתָהּ שְׁמַעְתֶּם מִמֶּנִּי;‏  שֶׁכֵּן יוֹחָנָן הִטְבִּיל בְּמַיִם,‏ אַךְ אַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ+ בְּעוֹד יָמִים לֹא רַבִּים”‏.‏  כַּאֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ יַחְדָּו שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ הַאִם תָּשִׁיב אֶת הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה?‏”‏+  הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”‏לֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים שֶׁקָּבַע הָאָב בְּסַמְכוּתוֹ שֶׁלּוֹ.‏+  אֲבָל כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּקַבְּלוּ כּוֹחַ+ וְתִהְיוּ עֵדַי+ בִּירוּשָׁלַיִם,‏+ בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן+ וְעַד קְצֵה הָעוֹלָם”‏.‏+  לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשָּׂא מַעְלָה בְּעוֹדָם מִסְתַּכְּלִים,‏ וְאָז כִּסָּה אוֹתוֹ עָנָן,‏ וְהֵם לֹא יָכְלוּ עוֹד לִרְאוֹתוֹ.‏+ 10  וּבְעוֹדָם מִסְתַּכְּלִים הַשָּׁמַיְמָה בְּעֵת עֲלִיָּתוֹ,‏ נִצְּבוּ לְיָדָם לְפֶתַע שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּבְגָדִים לְבָנִים+ 11  וְאָמְרוּ:‏ ”‏אַנְשֵׁי הַגָּלִיל,‏ מַדּוּעַ אַתֶּם עוֹמְדִים וּמַבִּיטִים לַשָּׁמַיִם?‏ אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ,‏ אֲשֶׁר נִלְקַח מִכֶּם הַשָּׁמַיְמָה,‏ יָבוֹא בְּאוֹתוֹ אֹפֶן,‏ כְּפִי שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם”‏.‏ 12  אָז חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם+ מִן הָהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים,‏ הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבַת יְרוּשָׁלַיִם בְּמֶרְחָק שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת.‏* 13  כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ עָלוּ אֶל הַחֶדֶר הָעֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ שָׁהוּ.‏ הָיוּ אֵלֶּה פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן וְיַעֲקֹב וְאַנְדְּרֵי,‏ פִילִיפּוֹס וְתוֹמָא,‏ בַּר־תַּלְמַי וּמַתַּי,‏ יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי,‏ וְשִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי* וִיהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב.‏+ 14  בְּלֵב אֶחָד הִתְמִידוּ כָּל אֵלֶּה בִּתְפִלָּה יַחַד עִם כַּמָּה נָשִׁים+ וְעִם מִרְיָם אִמּוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְעִם אֶחָיו.‏+ 15  בַּיָּמִים הָהֵם קָם פֶּטְרוֹס בֵּין הָאַחִים (‏מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּקְהֲלוּ יַחַד הָיָה כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים)‏ וְאָמַר:‏ 16  ‏”‏אֲנָשִׁים,‏ אַחִים,‏ מִן הַהֶכְרֵחַ הָיָה שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב שֶׁנִּבְּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי דָּוִד עַל אוֹדוֹת יְהוּדָה,‏+ אֲשֶׁר הוֹבִיל אֶל יֵשׁוּעַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁעָצְרוּ אוֹתוֹ,‏+ 17  שֶׁכֵּן הוּא הָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ+ וְנָטַל חֵלֶק בְּשֵׁרוּת זֶה.‏ 18  ‏(‏אִישׁ זֶה קָנָה שָׂדֶה בִּשְׂכַר רִשְׁעָתוֹ.‏+ וּבְנָפְלוֹ נָחַת עַל רֹאשׁוֹ,‏ נִבְקַע גּוּפוֹ* וְכָל קְרָבָיו נִשְׁפְּכוּ הַחוּצָה.‏+ 19  הַדָּבָר נוֹדַע לְכָל תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם,‏ וְעַל כֵּן נִקְרָא הַשָּׂדֶה בִּשְׂפָתָם ”‏חֲקַל דְּמָא”‏,‏ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ ”‏שְׂדֵה הַדָּם”‏.‏)‏ 20  הֲרֵי נִכְתַּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים,‏ ’‏יִהְיֶה מְעוֹנוֹ שׁוֹמֵם וְאַל יֵשֵׁב בּוֹ אִישׁ’‏,‏+ וְגַם ’‏אֶת תַּפְקִיד הַהַשְׁגָּחָה שֶׁבְּיָדוֹ יִקַּח אַחֵר’‏.‏+ 21  צָרִיךְ אֵפוֹא לְהַחְלִיפוֹ בְּאַחַד הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אִתָּנוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן שֶׁבּוֹ פָּעַל* בְּקִרְבֵּנוּ הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ,‏ 22  הָחֵל מִטְּבִילָתוֹ בִּידֵי יוֹחָנָן+ וְעַד הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִלְקַח מֵאִתָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה.‏+ אִישׁ זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת מִקֶּרֶב הָעֵדִים לִתְחִיָּתוֹ כָּמוֹנוּ”‏.‏+ 23  הֵם הִצִּיעוּ שְׁנַיִם,‏ אֶת יוֹסֵף הַנִּקְרָא בַּר־שַׁבָּא וְהַמְּכֻנֶּה גַּם יוּסְטוֹס,‏ וְאֶת מַתִּתְיָה.‏ 24  אָז הִתְפַּלְּלוּ וְאָמְרוּ:‏ ”‏יְהֹוָה,‏* אַתָּה הַיּוֹדֵעַ מָה טָמוּן בְּלֵב כָּל אָדָם,‏+ הַרְאֵה לָנוּ בְּמִי מִבֵּין הַשְּׁנַיִם בָּחַרְתָּ 25  לְקַבֵּל אֶת הַשֵּׁרוּת הַזֶּה וְאֶת תַּפְקִיד הַשָּׁלִיחַ — אֶת מָה שֶׁדָּחָה יְהוּדָה בְּלֶכְתּוֹ לְדַרְכּוֹ שֶׁלּוֹ”‏.‏+ 26  אָז הִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת;‏+ הַגּוֹרָל נָפַל עַל מַתִּתְיָה,‏ וְהוּא הִצְטָרֵף* לְאַחַד עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים.‏

הערות שוליים

היה זה בערך 000,‏2 אמה (‏890 מטר)‏.‏ השווה יהו ג׳:‏4‏.‏
‏”‏קנאי”‏,‏ כלומר נלהב.‏
או ”‏נבקע גופו לשניים”‏.‏
מילולית,‏ ”‏בא ויצא”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
או ”‏נמנה עם”‏,‏ כלומר נחשב כשווה לאחד עשר השליחים.‏