מעשי השליחים 4‏:1‏-37

  • פטרוס ויוחנן במעצר ‏(‏1–4‏)‏

    • מספר המאמינים מגיע ל־000,‏5 גברים ‏(‏4‏)‏

  • המשפט לפני הסנהדרין ‏(‏5–22‏)‏

    • ‏”‏איננו יכולים להפסיק לדבר”‏ ‏(‏20‏)‏

  • תפילה לקבלת אומץ לב ‏(‏23–31‏)‏

  • התלמידים חולקים ביניהם את נכסיהם ‏(‏32–37‏)‏

ד  בְּשָׁעָה שֶׁדִּבְּרוּ הַשְּׁנַיִם אֶל הֶהָמוֹן,‏ בָּאוּ אֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים,‏ מְפַקֵּד מִשְׁמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַצְּדוֹקִים.‏+  הֵם כָּעֲסוּ עַל כָּךְ שֶׁהַשְּׁלִיחִים לִמְּדוּ אֶת הָאֲנָשִׁים וְהִכְרִיזוּ בְּגָלוּי עַל תְּחִיָּתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ מִן הַמֵּתִים.‏*+  אָז תָּפְסוּ* אוֹתָם וְשָׂמוּ אוֹתָם בְּמַעֲצָר+ עַד לְמָחֳרַת הַיּוֹם,‏ כִּי הָיָה כְּבָר עֶרֶב.‏  עִם זֹאת,‏ רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁהִקְשִׁיבוּ לַנְּאוּם הֶאֱמִינוּ,‏ וּמִסְפַּר הַגְּבָרִים הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.‏+  לְמָחֳרָת הִתְאַסְּפוּ בִּירוּשָׁלַיִם מַנְהִיגֵיהֶם וְזִקְנֵיהֶם וְסוֹפְרֵיהֶם,‏  יַחַד עִם חָנָן+ הַכֹּהֵן הָרָאשִׁי וְקַיָּפָא+ וְיוֹחָנָן וַאֲלֶכְּסַנְדֶּר וְכָל קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הָרָאשִׁי.‏  הֵם הֶעֱמִידוּ אֶת פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן בָּאֶמְצַע וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם:‏ ”‏בְּעֶזְרַת אֵיזֶה כּוֹחַ וּבְשֵׁם מִי עֲשִׂיתֶם זֹאת?‏”‏  אָז הֵשִׁיב לָהֶם פֶּטְרוֹס כְּשֶׁהוּא מָלֵא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:‏+ ‏”‏מַנְהִיגֵי הָעָם וְהַזְּקֵנִים,‏  אִם אֲנַחְנוּ נֶחְקָרִים הַיּוֹם עַל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁנַּעֲשָׂה לְאִישׁ נָכֶה+ וּבִרְצוֹנְכֶם לָדַעַת מִי רִפֵּא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה,‏ 10  דְּעוּ נָא כֻּלְּכֶם וְיֵדַע כָּל עַם יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנָּצַרְתִּי,‏+ אֲשֶׁר אוֹתוֹ הוֹקַעְתֶּם+ אַךְ אֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים,‏+ בִּזְכוּתוֹ עוֹמֵד כָּאן הָאִישׁ הַזֶּה בָּרִיא לִפְנֵיכֶם.‏ 11  הוּא ’‏הָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא הֶחְשַׁבְתֶּם,‏ אַתֶּם הַבּוֹנִים,‏ וְשֶׁהָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה’‏.‏*+ 12  וְאֵין יְשׁוּעָה בְּאַחֵר,‏ כִּי לֹא נִתַּן לִבְנֵי אָדָם שֵׁם אַחֵר+ תַּחַת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ עָלֵינוּ לְהִוָּשַׁע”‏.‏+ 13  כְּשֶׁרָאוּ אֶת בִּטְחוֹנָם* שֶׁל פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן וְהִבְחִינוּ בְּכָךְ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים לֹא מְלֻמָּדִים* וּפְשׁוּטִים,‏+ תָּמְהוּ.‏ אָז הֵבִינוּ שֶׁבֶּעָבָר הֵם הָיוּ עִם יֵשׁוּעַ.‏+ 14  בְּהַבִּיטָם עַל הָאִישׁ שֶׁנִּרְפָּא וְשֶׁעָמַד שָׁם אִתָּם,‏+ לֹא הָיָה לָהֶם מָה לוֹמַר לְהַפְרָכַת דִּבְרֵיהֶם.‏+ 15  הֵם הוֹרוּ לָהֶם לָצֵאת מֵאוּלַם הַסַּנְהֶדְרִין וְהֵחֵלּוּ לְהִתְיַעֵץ זֶה עִם זֶה 16  בְּאָמְרָם:‏ ”‏מָה נַעֲשֶׂה לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה?‏+ הֲרֵי הֵם עָשׂוּ אוֹת יוֹצֵא דֹּפֶן,‏ וְגָלוּי הוּא לְכָל תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם,‏+ וְאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַכְחִישׁ זֹאת.‏ 17  אַךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיף הַדָּבָר לְהִתְפַּרְסֵם בְּקֶרֶב הָעָם,‏ נְאַיֵּם עֲלֵיהֶם וְנֹאמַר לָהֶם שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ עוֹד בַּשֵּׁם הַזֶּה עִם אִישׁ”‏.‏+ 18  הֵם קָרְאוּ לָהֶם וְצִוּוּ עֲלֵיהֶם שֶׁבְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא יְדַבְּרוּ וְלֹא יְלַמְּדוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ.‏ 19  הֵשִׁיבוּ לָהֶם פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן וְאָמְרוּ:‏ ”‏אִם רָאוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים לְהַקְשִׁיב לָכֶם וְלֹא לֶאֱלֹהִים,‏ שִׁפְטוּ בְּעַצְמְכֶם.‏ 20  אֲשֶׁר לָנוּ,‏ אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַפְסִיק לְדַבֵּר עַל מָה שֶׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ”‏.‏+ 21  לְאַחַר שֶׁהוֹסִיפוּ לְאַיֵּם עֲלֵיהֶם,‏ שִׁחְרְרוּ אוֹתָם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצְאוּ כָּל עִלָּה לְהַעֲנִישׁ אוֹתָם וּמִפְּנֵי שֶׁפָּחֲדוּ מִן הַהֲמוֹנִים,‏+ שֶׁכֵּן כֻּלָּם הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים עַל מָה שֶׁקָּרָה.‏ 22  הָאִישׁ אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס* הָרִפּוּי הָיָה מֵעַל גִּיל אַרְבָּעִים.‏ 23  עִם שִׁחְרוּרָם הָלְכוּ לִשְׁאַר הַתַּלְמִידִים וְסִפְּרוּ מָה שֶׁאָמְרוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַזְּקֵנִים.‏ 24  לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת נָשְׂאוּ קוֹלָם בְּלֵב אֶחָד לֶאֱלֹהִים וְאָמְרוּ:‏ ‏”‏אֲדֹנָי,‏ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם,‏+ 25  וּבְאֶמְצָעוּת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַרְתָּ בְּפִי עַבְדְּךָ דָּוִד אָבִינוּ:‏+ ’‏לָמָּה רָגְזוּ גּוֹיִים וּמַדּוּעַ הָגוּ* לְאֻמִּים דִּבְרֵי רִיק?‏ 26  הִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי הָאָרֶץ וְהִתְקַבְּצוּ מוֹשְׁלִים כְּאֶחָד נֶגֶד יְהֹוָה* וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ’‏.‏+ 27  כִּי אָכֵן נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו הוֹרְדוֹס וּפּוֹנְטְיוֹס פִּילָטוֹס+ עִם גּוֹיִים וּלְאֻמֵּי יִשְׂרָאֵל בָּעִיר הַזֹּאת נֶגֶד עַבְדְּךָ הַקָּדוֹשׁ יֵשׁוּעַ,‏ שֶׁאוֹתוֹ מָשַׁחְתָּ,‏+ 28  כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁקָּבַעְתָּ מֵרֹאשׁ בְּיָדְךָ וְעַל־פִּי עֲצָתְךָ.‏+ 29  וְכָעֵת,‏ יְהֹוָה,‏* שְׁמַע אֶת אִיּוּמֵיהֶם וְתֵן לַעֲבָדֶיךָ לְהַמְשִׁיךְ לוֹמַר אֶת דְּבָרְךָ בִּמְלוֹא אֹמֶץ הַלֵּב,‏ 30  בִּנְטוֹתְךָ אֶת יָדְךָ לְרִפּוּי וְלַעֲשִׂיַּת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים*+ בְּאֶמְצָעוּת שְׁמוֹ שֶׁל עַבְדְּךָ הַקָּדוֹשׁ יֵשׁוּעַ”‏.‏+ 31  כְּשֶׁסִּיְּמוּ אֶת תְּחִנָּתָם* הִזְדַּעֲזֵעַ הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְאַסְּפוּ,‏ וְכֻלָּם הִתְמַלְּאוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ+ וְהִכְרִיזוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בְּאֹמֶץ לֵב.‏+ 32  הֲמוֹנֵי הַמַּאֲמִינִים הָיוּ לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ* אַחַת,‏ וְאִישׁ מֵהֶם לֹא הֶחְשִׁיב דָּבָר מִנְּכָסָיו לִרְכוּשׁוֹ הַפְּרָטִי,‏ אֶלָּא הָיוּ שֻׁתָּפִים בַּכֹּל.‏+ 33  וְהַשְּׁלִיחִים הִמְשִׁיכוּ לְהָעִיד בְּעָצְמָה רַבָּה עַל תְּחִיָּתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ,‏+ וְחֶסֶד רַב הָיָה עַל כֻּלָּם.‏ 34  לְמַעֲשֶׂה,‏ אִישׁ מֵהֶם לֹא הָיָה שָׁרוּי בְּמַחְסוֹר,‏+ כִּי כָּל מִי שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי שָׂדוֹת וּבָתִּים מָכְרוּ אֶת נִכְסֵיהֶם,‏ וְאֶת כַּסְפֵּי הַמְּכִירָה הֵבִיאוּ 35  וְהִנִּיחוּ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים.‏+ אָז חֻלְּקוּ הַכְּסָפִים לְכָל אִישׁ כְּפִי צָרְכּוֹ.‏+ 36  וְיוֹסֵף,‏ אֲשֶׁר הַשְּׁלִיחִים כִּנּוּ אוֹתוֹ בַּר־נַבָּא+ (‏שֶׁפֵּרוּשׁוֹ ”‏בֶּן הַנֶּחָמָה”‏)‏,‏ אִישׁ לֵוִי יְלִיד קַפְרִיסִין,‏ 37  מָכַר אֶת חֶלְקַת הָאֲדָמָה שֶׁהָיְתָה בְּבַעֲלוּתוֹ,‏ וְאֶת הַכֶּסֶף הֵבִיא וְהִנִּיחַ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים.‏+

הערות שוליים

או ”‏בישרו על תחיית המתים,‏ זו של ישוע”‏.‏
או ”‏עצרו”‏.‏
‏”‏ראש פינה”‏:‏ האבן העליונה שהונחה על נקודת המפגש של שני כתלים.‏
או ”‏אומץ ליבם”‏.‏
או ”‏נבערים”‏.‏ כלומר,‏ שלא למדו בבתי המדרש;‏ אין הכוונה לאנאלפביתים.‏
או ”‏אות”‏.‏
או ”‏הרהרו;‏ חשבו”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
או ”‏נפלאות”‏.‏
או ”‏תפילתם העזה”‏.‏
ראה מונחון‏.‏