מרקוס 13:1-37
יג בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: ”מוֹרֵנוּ, רְאֵה אֵילוּ אֲבָנִים וְאֵילוּ בִּנְיָנִים!”+
2 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה? לֹא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה”.+
3 כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל הַר הַזֵּיתִים מוּל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִגְּשׁוּ אֵלָיו פֶּטְרוֹס, יַעֲקֹב, יוֹחָנָן וְאַנְדְּרֵי לְבַדָּם וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
4 ”אֱמֹר לָנוּ, מָתַי יִהְיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמָה יִהְיֶה הָאוֹת לְכָךְ שֶׁקָּרוֹב קִצָּם שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?”+
5 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ.+
6 רַבִּים יִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ, ’אֲנִי הוּא’, וְיַתְעוּ רַבִּים.
7 זֹאת וְעוֹד, כְּשֶׁתִּשְׁמְעוּ מִלְחָמוֹת וְדִוּוּחִים עַל מִלְחָמוֹת, אַל תִּבָּהֲלוּ; כָּךְ צָרִיךְ לִקְרוֹת, אַךְ עֲדַיִן לֹא יָבוֹא הַקֵּץ.+
8 ”אֻמָּה תָּקוּם עַל אֻמָּה וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה,+ וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים יִהְיוּ רְעִידוֹת אֲדָמָה וְרָעָב.+ אֵלֶּה רֵאשִׁית הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים.+
9 ”וְאַתֶּם הִזָּהֲרוּ. יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי דִּין+ וְיַכּוּ אֶתְכֶם בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת+ וְיַעֲמִידוּ אֶתְכֶם לִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים בִּגְלָלִי, לְעֵדוּת לָהֶם.+
10 וּתְחִלָּה צָרִיךְ שֶׁהַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה תֻּכְרַז בְּקֶרֶב כָּל הָאֻמּוֹת.+
11 כַּאֲשֶׁר יַעַצְרוּ אֶתְכֶם וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם, אַל תִּדְאֲגוּ שֶׁמָּא לֹא תֵּדְעוּ מָה לוֹמַר; אִמְרוּ אֶת הַמִּילִים שֶׁיִּנָּתְנוּ לָכֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁכֵּן לֹא אַתֶּם תְּדַבְּרוּ אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.+
12 אָח יִמְסֹר אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֹר אֶת בְּנוֹ; יְלָדִים יָקוּמוּ נֶגֶד הוֹרֵיהֶם וְיָבִיאוּ לְמוֹתָם.+
13 וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי.+ אֲבָל הַמַּחְזִיק מַעֲמָד* עַד הַקֵּץ+ יִוָּשַׁע.+
14 ”כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הַשִּׁקּוּץ הַגּוֹרֵם לִשְׁמָמָה+ עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְקוֹמוֹ (עַל הַקּוֹרֵא לִבְחֹן בִּתְבוּנָה אֶת הַכָּתוּב), אָז יִהְיֶה עַל הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה לָנוּס אֶל הֶהָרִים.+
15 מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד וְגַם אַל יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לָקַחַת דְּבַר מָה;
16 וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יַחְזֹר לָקַחַת אֶת מְעִילוֹ.
17 אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם!+
18 הִתְפַּלְּלוּ תָּמִיד שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה בַּחֹרֶף;
19 כִּי הַיָּמִים הָהֵם יִהְיוּ יְמֵי צָרָה+ אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים וְעַד הָעֵת הַהִיא, וְאַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ.+
20 וְאִם יְהֹוָה* לֹא יְקַצֵּר אֶת הַיָּמִים הָהֵם לֹא יִנָּצֵל כָּל בָּשָׂר. אַךְ הוּא יְקַצֵּר אֶת הַיָּמִים הָהֵם לְמַעַן הַבְּחִירִים אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַר.+
21 ”אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, ’רְאוּ! הַמָּשִׁיחַ פֹּה’, אוֹ ’רְאוּ! הוּא שָׁם’, אַל תַּאֲמִינוּ,+
22 כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר+ וְיַעֲשׂוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּנִסָּיוֹן לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הַבְּחִירִים.
23 לָכֵן הִזָּהֲרוּ.+ אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַכֹּל מֵרֹאשׁ.
24 ”אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם, אַחֲרֵי הַצָּרָה הַהִיא, תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר אֶת אוֹרוֹ,+
25 וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכוֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעַזְעוּ.
26 אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם+ בָּא בָּעֲנָנִים בִּגְבוּרָה רַבָּה וּבְרֹב פְּאֵר.+
27 וְאָז יִשְׁלַח אֶת הַמַּלְאָכִים וִיקַבֵּץ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, מִקְּצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם.+
28 ”לִמְדוּ אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה מֵעֵץ הַתְּאֵנָה: כַּאֲשֶׁר עֲנָפָיו הָרַכִּים גְּדֵלִים וּמַצְמִיחִים עָלִים, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב.+
29 כָּךְ גַּם אַתֶּם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קוֹרִים, דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא* וְעוֹמֵד בַּפֶּתַח.+
30 אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יַחְלֹף הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִקְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.+
31 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַחְלְפוּ+ וּדְבָרַי לֹא יַחְלְפוּ.+
32 ”אֶת הַיּוֹם הַהוּא אוֹ אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא הַמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב.+
33 שִׂימוּ לֵב וֶהֱיוּ עֵרָנִיִּים,+ כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָתַי תָּבוֹא הָעֵת* הַהִיא.+
34 דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ שֶׁנָּסַע לְמָקוֹם רָחוֹק. כְּשֶׁעָזַב אֶת בֵּיתוֹ הִפְקִיד סַמְכוּת בִּידֵי עֲבָדָיו,+ אִישׁ אִישׁ וּמְלַאכְתּוֹ. כְּמוֹ כֵן, צִוָּה עַל שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר.+
35 עִמְדוּ אֵפוֹא עַל הַמִּשְׁמָר — כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָתַי יָבוֹא בַּעַל הַבַּיִת,+ אִם בָּעֶרֶב אוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אוֹ לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר* אוֹ מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר+ —
36 פֶּן יִמְצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים+ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא פִּתְאוֹם.
37 אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אוֹמֵר אֲנִי לַכֹּל: עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר”.+
הערות שוליים
^ או ”זה אשר החזיק מעמד”.
^ כלומר, בן האדם.
^ המילה היוונית המתורגמת כאן כ”עת” משמעה פרק זמן שנקבע מראש או פרק זמן מוגדר.
^ מילולית, ”בעת קריאת התרנגול”.
