1–3 תאר כיצד האכיל ישוע המון רב בקרבת בית צידא.‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

 דמיין לעצמך את המאורע הבא.‏ ‏(‏קרא מתי י״ד:‏14–21‏.‏‏)‏ השנה היא 32 לספירה,‏ זמן קצר לפני חג הפסח.‏ המון שמונה כ־000,‏5 איש,‏ מלבד הנשים והטף,‏ נמצא עם ישוע ותלמידיו במקום מבודד בקרבת בית צידא,‏ כפר בחופה הצפוני של הכינרת.‏

² כאשר ישוע רואה את ההמונים,‏ הוא מתמלא רחמים עליהם ולכן מרפא את החולים שביניהם ומלמד אותם דברים רבים על מלכות אלוהים.‏ כשנעשה מאוחר התלמידים אומרים לישוע לשלוח את ההמונים כדי שילכו אל הכפרים הסמוכים לקנות לעצמם אוכל.‏ אך ישוע אומר לתלמידיו:‏ ”‏תנו להם אתם אוכל”‏.‏ דבריו ודאי נראים להם מפתיעים משום שיש בידם כמות זעומה מאוד של מזון — חמש כיכרות לחם ושני דגים קטנים.‏

³ ברוב רחמיו מחולל ישוע נס — הנס היחיד המתועד על־ידי כל ארבעת כותבי ספרי הבשורה (‏מר׳ ו׳:‏35–44;‏ לוקס ט׳:‏10–17;‏ יוח׳ ו׳:‏1–13‏)‏.‏ ישוע מבקש מתלמידיו להורות להמונים לשבת על העשב הירוק בקבוצות של 50 ושל 100.‏ לאחר שהוא מברך הוא בוצע את הלחם ומחלק את הדגים.‏ ואז,‏ במקום לתת את המזון ישירות לאנשים,‏ הוא נותן אותו ל’‏תלמידים,‏ והתלמידים מחלקים אותו להמונים’‏.‏ למרבה הפלא,‏ יש די והותר מזון לכולם!‏ צא וחשוב:‏ ישוע האכיל אלפים בעזרת מעטים,‏ כלומר תלמידיו.‏ *

4.‏ (‏א)‏ איזו הזנה הייתה חשובה אף יותר לישוע,‏ ומדוע?‏ (‏ב)‏ במה נדון במאמר זה ובמאמר הבא?‏

⁴ לישוע היה חשוב אף יותר לספק מזון רוחני לתלמידיו.‏ הוא ידע שאכילת מזון רוחני,‏ כלומר האמיתות שבדבר־אלוהים,‏ מובילה לחיי נצח (‏יוח׳ ו׳:‏26,‏ 27;‏ י״ז:‏3‏)‏.‏ ישוע פעל מתוך רחמים כשהאכיל את ההמונים בלחם ובדגים,‏ ואותה תכונה גם הניעה אותו  ללמד את תלמידיו במשך שעות רבות (‏מר׳ ו׳:‏34‏)‏.‏ אך הוא היה מודע לכך שזמנו על הארץ יהיה קצר,‏ ושהוא ישוב לשמיים (‏מתי ט״ז:‏21;‏ יוח׳ י״ד:‏12‏)‏.‏ כיצד ידאג ישוע לכך שתלמידיו ייזונו היטב מבחינה רוחנית כשיהיה בשמיים?‏ הוא יפעל במתכונת דומה — הוא ישתמש במעטים כדי לספק מזון לרבים.‏ אם כן,‏ מי יהיו אותם מעטים?‏ הבה נראה כיצד ייעזר ישוע במעטים להאכלת תלמידיו המשוחים הרבים במאה הראשונה.‏ לאחר מכן,‏ במאמר הבא,‏ נדון בשאלה בעלת חשיבות רבה עבור כל אחד מאתנו:‏ כיצד נוכל לזהות את המעטים שדרכם המשיח מספק לנו מזון כיום?‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ איזו החלטה כבדת משקל החליט ישוע כדי לוודא שתלמידיו ייזונו היטב מבחינה רוחנית אחרי מותו?‏ (‏ב)‏ כיצד הכין ישוע את שליחיו למילוי תפקיד מפתח לאחר מותו?‏

⁵ ראש משפחה אחראי עורך סידורים שיבטיחו כי צורכי משפחתו יסופקו במקרה שימות.‏ באופן דומה,‏ ישוע — שלימים הפך לראש הקהילה המשיחית — ערך סידורים שהבטיחו כי צורכיהם הרוחניים של תלמידיו יסופקו לאחר מותו (‏אפ׳ א׳:‏22‏)‏.‏ לדוגמה,‏ כשנתיים לפני מותו החליט ישוע החלטה כבדת משקל.‏ הוא בחר את ראשוני המעטים שדרכם הוא יאכיל רבים מאוחר יותר.‏ שים לב מה עשה.‏

⁶ לאחר שהתפלל כל הלילה אסף את תלמידיו ומתוכם בחר 12 שליחים (‏לוקס ו׳:‏12–16‏)‏.‏ אחר כך,‏ במהלך שנתיים,‏ בילה בעיקר במחיצת ה־12 ולימד אותם הן במילים והן במעשים.‏ הוא ידע שיש להם עוד רבות ללמוד;‏ למעשה,‏ הם המשיכו להיקרא ”‏תלמידים”‏ (‏מתי י״א:‏1;‏ כ׳:‏17‏)‏.‏ הוא נתן להם עצות אישיות בעלות ערך והעניק להם הכשרה מקיפה לשירות (‏מתי י׳:‏1–42;‏ כ׳:‏20–23;‏ לוקס ח׳:‏1;‏ ט׳:‏52–55‏)‏.‏ כך ככל הנראה הכין אותם למילוי תפקיד מפתח לאחר מותו ושובו לשמיים.‏

7.‏ איזה רמז סיפק ישוע באשר לאחריותם העיקרית של השליחים?‏

⁷ מה יהיה תפקידם של השליחים?‏ ככל שהתקרב חג השבועות שנת 33 לספירה,‏ היה ברור שהשליחים ישרתו ב’‏תפקיד השגחה’‏ (‏מה״ש א׳:‏20‏)‏.‏ אם כן,‏ מה נועדה להיות אחריותם העיקרית?‏ ישוע נתן רמז לכך בשיחה שניהל עם השליח פטרוס לאחר תחייתו.‏ ‏(‏קרא יוחנן כ״א:‏1,‏ 2,‏ 15–17‏.‏‏)‏ בנוכחות חלק מהשליחים האחרים הורה ישוע לפטרוס:‏ ”‏האכל את כבשיי הקטנים”‏.‏ בהוראה זו הצביע ישוע על כך ששליחיו יהיו בין המעטים שדרכם הוא יספק מזון רוחני לרבים.‏ איזו עדות ברורה ונוגעת ללב לרגשות שרחש ישוע ל’‏כבשיו הקטנים’‏!‏ *

8.‏ כיצד הוכיחו מי שהפכו למאמינים בחג השבועות שהם זיהו בבירור את האפיק שבו השתמש המשיח?‏

⁸ החל מחג השבועות שנת 33 לספירה השתמש המשיח שהוקם לתחייה בשליחיו כאפיק שדרכו הוא סיפק מזון לשאר תלמידיו המשוחים.‏ ‏(‏קרא מעשי השליחים ב׳:‏41,‏ 42‏.‏‏)‏ היהודים והגרים שהפכו למשיחיים משוחי רוח באותו יום זיהו בבירור אפיק זה.‏ ללא היסוס ”‏המשיכו ללמוד בשקדנות את דברי השליחים”‏.‏ על־פי חוקר אחד,‏ הפועל היווני המתורגם ל’‏המשיכו בשקדנות’‏ משמעו בין היתר ”‏דבקות איתנה וממוקדת בקו פעולה מסוים”‏.‏ למאמינים החדשים היה צורך עז במזון רוחני,‏ והם ידעו בדיוק היכן לקבלו.‏ בנאמנות בלתי מעורערת נשאו עיניהם אל  השליחים כדי שיסבירו להם את דבריו ומעשיו של ישוע וישפכו אור חדש על משמעות הפסוקים המיוחסים אליו * (‏מה״ש ב׳:‏22–36‏)‏.‏

9.‏ כיצד הראו השליחים שהם מתמקדים באחריותם להאכיל את כבשיו של ישוע?‏

⁹ השליחים התמקדו תמיד באחריותם להאכיל את כבשיו של ישוע.‏ לדוגמה,‏ שים לב כיצד הם טיפלו בעניין רגיש שהתעורר בקהילה המשיחית,‏ שהייתה אז בחיתוליה,‏ אשר היה עלול לגרום לפילוגים.‏ למרבה האירוניה,‏ העניין היה כרוך במזון — מזון גשמי.‏ האלמנות דוברות היוונית הוזנחו בחלוקת המזון היומית,‏ בעוד שהאלמנות דוברות העברית לא הוזנחו.‏ כיצד פתרו השליחים בעיה רגישה זו?‏ ”‏השנים־עשר”‏ מינו שבעה גברים כשירים כדי שישגיחו על ”‏עניין הכרחי”‏ זה — חלוקת המזון.‏ השליחים — שרובם ודאי חילקו מזון להמונים שישוע האכיל באורח נס — הבינו שחשוב יותר שהם יתמקדו בהזנה רוחנית.‏ לכן הם התמסרו ל”‏שירות דבר אלוהים”‏ (‏מה״ש ו׳:‏1–6‏)‏.‏

10.‏ כיצד השתמש ישוע בשליחים ובזקנים אחרים בירושלים?‏

¹⁰ עד שנת 49 לספירה כבר הצטרפו זקנים כשירים אחרים לשליחים שנותרו בחיים.‏ ‏(‏קרא מעשי השליחים ט״ו:‏1,‏ 2‏.‏‏)‏ ”‏השליחים והזקנים בירושלים”‏ שירתו כגוף מנהל.‏ בתור ראש הקהילה,‏ השתמש המשיח בקבוצה קטנה זו של גברים כשירים כדי ליישב עניינים דוקטרינריים ולהשגיח על פעילות ההטפה וההוראה של הבשורה הטובה על המלכות (‏מה״ש ט״ו:‏6–29;‏ כ״א:‏17–19;‏ קול׳ א׳:‏18‏)‏.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מניין לנו שיהוה בירך את הסידור שבאמצעותו סיפק בנו מזון רוחני לקהילות במאה הראשונה?‏ (‏ב)‏ מדוע ניתן היה לזהות בבירור את האפיק שבו השתמש המשיח להזנה רוחנית?‏

¹¹ האם בירך יהוה את הסידור שבאמצעותו סיפק בנו מזון לקהילות במאה הראשונה?‏ בהחלט כן!‏ מניין לנו?‏ ספר מעשי השליחים מספק את הדיווח הבא:‏ ”‏הם [‏השליח פאולוס ושותפיו למסע]‏ עברו בערים ומסרו לאחים שם את הפסיקות שפסקו השליחים והזקנים שבירושלים כדי שיקיימו אותן.‏ בעקבות זאת הוסיפו הקהילות להתחזק באמונה,‏ ומספר המאמינים גדל מיום ליום”‏ (‏מה״ש ט״ז:‏4,‏ 5‏)‏.‏ שים לב שקהילות אלו שגשגו כתוצאה מכך שהן שיתפו פעולה בנאמנות  עם הגוף המנהל שבירושלים.‏ האין זו הוכחה לכך שיהוה בירך את הסידור שבאמצעותו סיפק בנו מזון לקהילות?‏ הבה נזכור ששגשוג רוחני אפשרי אך ורק בזכות ברכתו השופעת של יהוה (‏מש׳ י׳:‏22;‏ קור״א ג׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

¹² עד כה ראינו שעל מנת לספק מזון לתלמידיו פעל ישוע על־פי מתכונת מסוימת:‏ הוא השתמש במעטים כדי לספק מזון לרבים.‏ ניתן היה לזהות בבירור את האפיק שבו הוא השתמש להזנה רוחנית.‏ אחרי הכול,‏ השליחים — חברי הגוף המנהל הראשונים — יכלו להוכיח בבירור שאלוהים תומך בהם.‏ ”‏השליחים המשיכו לעשות אותות ומופתים רבים בקרב העם”‏,‏ מצוין במעשי השליחים ה׳:‏12‏.‏ * לכן למי שהצטרפו לקהילה המשיחית לא הייתה כל סיבה לתהות:‏ ’‏במי באמת משתמש המשיח לאספקת מזון לכבשיו?‏’‏ אולם עד תום המאה הראשונה לספירה השתנה המצב.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מפני איזו מתקפה הזהיר ישוע,‏ ומתי החלו דבריו להתגשם?‏ (‏ב)‏ אילו שני גורמים יתקפו את הקהילה?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

¹³ ישוע ניבא שהקהילה המשיחית תהיה נתונה תחת מתקפה.‏ זכור,‏ במשלו הנבואי של ישוע על החיטים והעשבים הרעים,‏ הוא הזהיר שהשדה,‏ שנזרע בחיטים (‏משיחיים משוחים)‏,‏ ייזרע כעבור זמן קצר בעשבים רעים (‏משיחיים מדומים)‏.‏ הוא אמר שיינתן לשתי הקבוצות לגדול יחד באין מפריע עד עת הקציר,‏ שתגיע ב”‏אחרית הסדר העולמי”‏ (‏מתי י״ג:‏24–30,‏ 36–43‏)‏.‏ לא חלף זמן רב ודבריו של ישוע החלו להתגשם.‏ *

¹⁴ הכפירה החלה לחלחל אל תוך הקהילה במאה הראשונה,‏ אך שליחיו הנאמנים של ישוע פעלו ”‏כגורם מרסן”‏ ומנעו את ההשפעה המזהמת של תורות הכזב (‏תסל״ב ב׳:‏3,‏ 6,‏ 7‏)‏.‏ עם זאת,‏ לאחר מות אחרון השליחים,‏ הכתה הכפירה שורשים ופרחה במשך תקופת צמיחה ארוכה שנמשכה מאות שנים.‏ בנוסף לכך,‏ במהלך אותה עת התרבו העשבים הרעים וגבעולי החיטים היו מעטים.‏ לא היה אפיק מאורגן וקבוע שיחלק מזון רוחני.‏ מצב זה נועד בסופו של דבר להשתנות,‏ אך השאלה היא,‏ מתי?‏

15,‏ 16.‏ איזה פרי הניב המחקר השקדני שערכו תלמידי המקרא בכתבי־הקודש,‏ ואיזו שאלה מתעוררת?‏

¹⁵ ככל שהתקרבה תקופת הצמיחה לסיומה,‏ החלו רבים להתעניין באמת המקראית.‏ זכור שבשנות ה־70 של המאה ה־19 התאספה קבוצה קטנה של שוחרי אמת כנים והקימה כיתות ללימוד המקרא במנותק מהעשבים הרעים — משיחיים מדומים שהשתייכו לכנסיות ולכתות הנצרות.‏ תלמידי מקרא כנים אלה (‏הם כינו את עצמם ”‏תלמידי המקרא”‏)‏ בחנו את כתבי־הקודש בענווה ובפתיחות ועשו כן בקפידה ובליווי תפילות (‏מתי י״א:‏25‏)‏.‏

¹⁶ תלמידי המקרא למדו בשקדנות את כתבי־הקודש,‏ והדבר הניב פרי רב.‏ גברים ונשים נאמנים אלה חשפו תורות כזב והפיצו אמיתות רוחניות.‏ כמו כן,‏ הם הוציאו לאור ספרות מקראית וחילקו אותה במקומות רבים.‏ פעילותם מצאה מסילות ללבם ולשכלם של רבים אשר היו רעבים וצמאים לאמת הרוחנית.‏ מכאן עולה  שאלה מעניינת:‏ האם תלמידי המקרא בשנים שקדמו ל־1914 היו האפיק הרשמי שנועד לשמש ככלי בידי המשיח לאספקת מזון לכבשיו?‏ לא.‏ הם עדיין היו בתקופת הצמיחה,‏ וההכנות ליצירת אפיק שיספק מזון רוחני היו עוד בעיצומן.‏ טרם הגיעה העת להפרדת המשיחיים המדומים דמויי העשבים הרעים מהמשיחיים האמיתיים דמויי החיטים.‏

17.‏ אילו התפתחויות חשובות החלו להתרחש בשנת 1914?‏

¹⁷ כפי שלמדנו במאמר הקודם,‏ עת הקציר התחילה בשנת 1914.‏ בשנה זו החלו להתרחש מספר התפתחויות חשובות.‏ ישוע הוכתר למלך והחלה תקופת אחרית הימים (‏ההת׳ י״א:‏15‏)‏.‏ משנת 1914 ועד תחילת 1919 באו ישוע ואביו למקדש הרוחני כדי לערוך בחינה וטיהור הכרחיים.‏ * (‏מל׳ ג׳:‏1–4‏)‏.‏ ואז,‏ משנת 1919,‏ הגיע הזמן להתחיל לאסוף את החיטים.‏ האם באה סוף סוף העת שהמשיח ימנה אפיק מאורגן אחד להפצת מזון רוחני?‏ אכן כן!‏

18.‏ על איזה מינוי דיבר ישוע בנבואתו,‏ ואיזו שאלה חשובה דרשה מענה בתחילת תקופת אחרית הימים?‏

¹⁸ בנבואתו על עת הקץ ניבא ישוע שהוא ימנה אפיק שיספק ’‏אוכל [‏רוחני]‏ בעתו’‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏ באיזה אפיק הוא ישתמש?‏ בהתאם למתכונת שהנהיג ישוע במאה הראשונה,‏ הוא שוב יאכיל רבים בעזרת מעטים.‏ אך בתחילת תקופת אחרית הימים שאלה חשובה דרשה מענה:‏ מי יהיו אותם המעטים?‏ שאלה זו ושאלות נוספות בנוגע לנבואת ישוע יידונו במאמר הבא.‏